פרק י"א תחית הדייג העברי

עמוד:293

" לפתוח תעשית הדייג דרושים שלושה תנאים — נאמר בתזכיר : א ) ששטחו של הים המקיף את החוף ( המתאים לדייג ) יהיה רחב ככל האפשר ונוח לניצולם המלא של אמצעי השייט ! ב ) שבשטח הדייג יהיו התנאים ה"מורפולוגיים" הפיזיים והביולוגיים של הים' מתאימים להתפתחותה של ה"פאונה" ( עולם החי ) הימית ? ו ג ) כי השוק לאורך החוף ובפנים הארץ יהיה בעל יכולת קליטה מספקת של התוצרת הימית . '' בנתחו את התנאים בשטח הדייג הימי בארץ ישראל מגיע פוסקו למסקנה אופטימית ביותה והוא מצביע על "מורפולוגיה תת ימית רב גוונית ; זרמים המביאים את המזון בשפע — למן הנילוס שבמצרים ועד אחרי מפרץ עכו בא"י ; הטופוגרפיה של קרקע הים ( מישור תת ימי שעמקו נע בין אפס למאתיים מטר — , ( כל אלה מוכיחים כי הדייג החופי במקומות אלה עשוי להיות רנטאבילי . שטח מבורך זה תופס את חלק הארי של חוף ארץ ישראל לעומת חופה של סוריה השכנה , בה מתקרב הקו הבארומטרי לעומק 200 מטרים בקירבת היבשת . '' להלן דן פוסקו בבעית הזרמים הימיים , שאף הם , לדעתו , יוצרים תנאים נוחים לדייג- "המקומות האלה — / ' נאמר שם להלן , — "מושכים אליהם גם את הדגים ה"מיגרציוניים / ' המבלים על חוף הרחצה את ימי הקיץ . למסקנה בדבר העושר הרב הטמון במי הים , ליד חופי ארץ ישראל , הנני מגיע לא על יסוד ניתוח עיוני בלבד . ספינות דייג איטלקיות בעלות מנוע ( ביניהן ה"פלאויו גויא (" הפועלות בחופי ארץ ישראל ומצרים , מאשרות את העובדות שהזכרתי . ספינות דייג אלו השתמשו בשיטת ה"ואלגאריט" ורשתות גרר והעלו ברשתותיהן עד 1000 ק"ג דגים רב גוניים ליום . גם הערבים והיהודים עסקו בדייג חופי , אך תוצאותיהם לא היו מעודדות והסיבות לכך : חוסר ידע והעדר רצון לפתור את הבעיה מבחינה מקיפה . ברור שפתרון כזה מחייב הכנה מוקדמת וארגון קפדני . " " לאמיתו של דבר — , " מוסיף פוסקו , ,, — אין בארץ ישראל דייגים שאפשר לראותם כבעלי מקצוע מוסמכים . מספר הדייגים הערבים העוסקים בדייג אינו רב והם משתמשים באמצעים פרימיטיביים ( בעיקר בסירות משוט קטנות . ( אין הם יודעים דבר על הציוד המודרני לדייג ועל השיטות החדשות , כגון הדייג הממוכן , דייג ברשתות גרירה גדולות ועוד . הם אינם משתמשים באמצעי קירור ושימור ואין להם כל מושג על דייג באורות ועל שיווק רציונאלי . " בהמשך תזכירו דן פוסקו בבעית קליטת הדגים הטריים והמשומדים בשוק הארץ ישראלי ובעית יצוא הדגה הארץ ישראלית ( טריה ומשומרת ) לארצות חר'ל . " דירים אלה — , " מסיים הקפיטן פוסקו את תזכירו , ,, — אני כותב על סמך הנםיון שרכשתי לי במשך שנים רבות בשטח הדייג והתעשיה הקשורה בה . תנאי הדייג בארץ ישראל , בעיות השיווק , חישובי ההוצאות וההכנסות וכל שאר הפרטים הקשורים בדייג במי ארץ ישראל אינם בגדר סוד . ריכזתי בידי את כל האינפורמציה על עבודתן של ספינות הדייג האיטלקיות בארץ ישראל , והמסקנה היא , כי תנאי הדייג שם נוחים בהרבה מאלה שבאיטליה ( ימי הדייג באיטליה אינם עולים על 300 יום לשנה , 150 ק"ג דגה ליום בממוצע ' ( אפשר בלי ספק להשיג תוצאות הרבה יותר טובות בארץ ישראל' הן מבחינת הכמות והן מבחינת השיווק והמחירים . "

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר