פרק י"א תחית הדייג העברי

עמוד:288

" הבא חבל" — לחשתי לאוזנו של יונתן , — "אחרת לא נוכל להרגיעו . " הלז מילא את פקודתי , ואחרי דקות ספורות הושכב באייבסקי על מיטתו , כפות רגליים וידיים . הוא קיבל עליו את חיסורים באהבה — מרד הוא מרד — ולאחר כמה קללות עסיסיות והבטחה לתלות את כולנו על התורן הקידמי — , הוא נרדם וישן שנת ישרים . למחרתו , בשעות הבוקר המאוחרות , פקח באייבסקי את עיניו , הסתכל בחבלים , שבהם היה כפות , ומן הסתם לא זכר דבר מליל אמש : ,, — מה הענינים כאן' לכל הרוחות — , " שאלני בקול רוגע , — "האם ערכתי אמש שערוריה , דאניה ל" " ראשית , הנני הקצין הראשון של "ציפור הקרח" ולא דאניה , כבוד המפקד — , '' עניתיו כשאני מחקה את קולו , — "ושנית , עליך לקום , כי זה עתה הגענו להונולולו . " באייבסקי הסתכל בי לרגע קט , ואחר אמר , בפנותו לחלל הריק : — "ראו זה פלא , טרם עלה השחר וזה כבר השתכר עד אבדן חושיו . " כשסיפרתי לו את קורות אותו לילה התהלך באייבסקי במשך בל אותו היום עגום ונכלם . לאחר מאמצים רבים הוחזר סוף כל סוף המנוע אל הספינה והותקן בירכתיה . שוב יצאנו להפלגת נסיון , והפעם עבר הכל בשלום . סיימנו את בדק הספינה . באייבםקי תפר אל מצנפתו את הסמל הימי , שהוזמן לפי שרטוטו . גם יתר אנשי הצוות קיבלו את הסמל העברי , שדמה לסמל הצי הקרבי הבריטי , בתוספת דורבן של אבירי ימי הביניים . היינו נכונים להפלגה . לא חסר היה עוד דבר , חוץ מכסף לקנות מזון , דלק , רשתות ויתר הציוד לדייג . בינתיים התחיל באייבסקי לנהל מו"מ סודי עם אישיות מסתורית אך על כך הוא לא סיפר לנו דבר . יום אחד הופיע באייבסקי אלינו כשפניו זוהרים . ,, — מחר בבוקר — , " הכריז חגיגית , — "אנו מפליגים לביירות . " נתברר שאחד המוסדות ( את שמו לא פירש באייבסקי , ( הציע לו כי "ציפור הקרח" תסיע חמישה עשר נוסעים מביירות לתל אביב תמורת 10 לירות לנפש . כדי להוכיח את אמיתות דבריו הוציא באייבסקי מכיסו המחאה על סך 75 לירות , — שבעים וחמש לירות טבין ותקילין ! . — אלה הם דמי קדימה — , " אמר ומסר את ההמחאה לידי , כשפניו מפיקים נצחון . — " קנה את המזון ואת הדלק הדרוש . " קשה לתאר את שמחתי ואת שמחת כולנו , כשנתברר לנו , שלהמחאה היה כיסוי , ואמנם קיבלנו את תמורתה המלאה בלירות ארץ ישראליות . הפעם יצאנו להפלגה כשבמחסננו לא רק מים ובצלים . אודה ולא אבוש , בלילה הראשון להפלגתנו לא עצמתי עין . היתה זאת הפלגה ממש , — הפלגתה של ספינת דייג עברית . גם באייבםקי לא עלה על משכבו ! ידעתי מה מתחולל בנפשו . יום גדול היה אותו יום לכולנו . שנים רבות לחם "הזקן" למען תחית הימאות העברית , והנה הוא עומד עתה על גשר הפיקוד של ספינה עברית — אם גם זעירה בממדיה ! כלי שייט עברי וצוות עברי עליו . ככל אותם הגויים , יחידי הסגולה , שבאו אלינו כדי להגשים את החלום הנשגב של שיבת ציון , התקשר אלינו באייבסקי בקשרי אהבה והפך לפטריוט עברי , שכדוגמתו מעטים אפילו בקרב בני ברית . בשעה שש בדיוק העלינו את העוגן . המנוע פעל בלי כל הפרעות וקולו היה ערב לאוזן . בפקודת באייבמקי העלינו על התורן את הדגל הלאומי העברי . עברנו על פני מגדלור הנמל ופנינו צפונה . הרהורים רבים הרהרתי אותה שעה : האם הרפתקה גרידה היא זו כל פרשת ציפור הקרח , " או שמא מניחים אנו את היסודות לימאות " ולדייג העברי ?

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר