פרק י"א תחית הדייג העברי

עמוד:282

" רובם הגדול של הנסיונות בדייג חופי" — ' כותב גלברט , — "נגמרו בכשלון גמור , הסיבות ברורות : חוסר ההכשרה בכלל , או חוסר ידיעות תנאי המקום המיוחדים , תנאי שיווק ותחבורה רעים וחוסר עזרה מאת המוסדות . " " ועדת המים '' היתה המוסד הציבורי היחידי שעשה כמיטב יכולתו לעידוד תחית הדייג העברי על אף אמצעיו המוגבלים . האיש המרכזי ב"ועדת המים" ומחלוצי הדייג הראשונים היה הקפיטן אריה באייבסקי . הוא היה לא רק יועצם ומדריכם של כל אלה , שניסו לעסוק בענף הדייג , אלא ששיתף עצמו כמעט בכל הנסיונות הנזכרים לעיל . רוב רובם של המפעלים הראשונים לדייג חופי בא"י קמו ביוזמתו . מפיו שמעתי רבות על הלבטים הראשונים . חבל שאיש לא טרח לרכז את החומר על ראשית הדייג העברי ועל חלוציו . יש אמנם בארכיון העבודה תעודות מאותם הימים , אך עד כה לא יצאה חוברת קטנה אחת , שתהא מוקדשת לתחית הדייג העברי . הרפתקאות רבות עברו על באייבסקי בימי החלוציות למקצוע הדייג . על אחת מספר בהומור המהנדס דניאל לבנטין , ידידו של באייבסקי , ששירת כקצין ראשון בספינת הדייג "ציפור הקרח , " בקטעי יומנו המשקפים בראי עקום את התנאים שהיו שוררים באותם ימים ראשונים * : " שנים רבות — , " כותב המהנדס ד . לבנטין , — "חלם באייבסקי על תחית הימאות העברית . רבים היו המכשולים בדרכו ועוד רבות מהם היו הצרות בחייו הפרטיים .... אך באייבסקי הוסיף להיאבק על הגשמת חלומו . , רק נגיע לכך שתהיה לנו ספינה — ולו גם הקטנה ביותר — ותראו שכל השאר יבוא מאליו' — היה אומר . אף על פי כן . ' עברו שנים ומאמציו לא נשאו פרי . הוא ניהל מו"מ ממושך ומייגע עם אישים ומוסדות , פנה לכל מי שהיה מוכן לשמוע הסברים , הצעות ותכניות , אך לא הצליח לעשות דבר . רק בשנת 1930 התחיל האופק להתבהר במידת מה . סוף כל סוף נמצא אדם שהיה מוכן להטות אוזן קשבת לתכניתו של באייבסקי . לאיש זה לא היה כל קשר לים ! הוא היה רופא רנטגנולוג , אך חלומותיו פשטו הרחק הרחק מעבר לחדר הצר של המרפאה הרנטגנולוגית שלו בתל אביב . " " זכורני כאילו קרה הדבר אתמול . לחדרי פרץ באייבסקי בסער , כשהוא נוהר כולו משמחה , והעיקר ... פיכח בהחלט — !!! , דניה — , ' קרא בעודו עומד בפתח הדלת , — , די לשרטט את השטויות שלך ? בוא אחרי . מחכים לנו / ניסיתי להרגיעו והצעתי לו כוסית קוניאק . לתמהוני הרב דחה באייבסקי את הצעתי בשאט נפש . — , אין השעה פנויה לשתיות / — אמר — 'ספינה תהיה לנו , השומע אתה , ספינה ממש "'! " איזה מין ספינה היא זאת . " ? " ספינת הספינות — , " השיב , — "למזלנו החרימה הנהלת המכס ביפו מפרשית סורית , שהיתר , שייכת למבריחים מקצועיים . תפוסתה 20 טון . היא עומדת עתה למכירה ונוכל לרכשה בחצי חינם ,, . " כל זה טוב ויפה" — אמרתי ,, — , או היכן נשיג את ה , חצי חינם ,, " ? ' גם לכך דאגתי — , " השיב בתרועת נצחון , — "ספרתי על כך לד"ר אליהו , וכל מה שעלינו לעשות עתה הוא לשכנעו , כי עליו לרכוש את הספינה . אם יעלה הדבר בידינו , הרי יניח כלי שייט זה את היסוד לצי העברי לעתיד לבוא , — הבינות " ? * אני מצטט מיומנו בתרגומי החפשי מרוסית .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר