פרק ט' פעילות הליגות הימיות, 1948-1939

עמוד:229

המחלקה הימית של שלטון בית"ר ושל ברית ידידי הספנות העברית והליגות הימיות' הוא סידור התלמידים שלנו בעבודה לאחר גמר חוק לימודם בבית הספר . הרבה צעדים עשינו בכיוון זה בצרפת , באיטליה , באנגליה ובארצות אחרות , אד בקושי הצלחנו לסדר כמה עשרות מבוגרי בתי הספר הימיים שלנו בעבודה באניות . " " הקשיים העומדים על דרכנו רבים הם : האנטישמיות ההולכת וכובשת ארץ אחר ארץ מצד אחד , ומצד שני , החוק , החל כמעט על כל ציי האומות בעולם , האוסר לקבל קצינים ואנשי צוות אחרים בעלי נתינות זרה . לחוק זה יש יוצאים מן הכלל מועטים בלבד , ומכל מקום אין רבי חובלים נוטים לקבל ימאים צעירים חסרי הוותק הדרוש . '' " מכאן הצורך להפעיל לחץ על אותן החברות הימיות , שאניותיהן טוענות ופורקות את סחורותיהן בנמלי הארץ . רוב רובם של המטענים האלה מהווים את היבוא והיצוא של הישוב העברי בארץ ישראל . האניות הזרות מרוויחות הון רב על טראנספורט זה , ועל כן יש לדרוש מהן שיקבלו לפחות חלק קטן מבוגרי בתי הספר הימיים שלנו בצוותיהן . חברות האניות הפולניות , שאניותיהן עוגנות בנמלינו , עשויות , תחת לחץ ידוע , לקבל את בוגרי בית הספר שלנו בצ'יביטאווקיה שנתינותם היא פולנית , — וכאלה יש לנו רבים . " הנקודה השניה , שהדגשתי בדו"ח שלי לוועידה העולמית השלישית של בית"ר , נגעה בצורך הכוונת ההון היהודי בארץ ובגולה למפעלים ימיים וליצירת חברת אניות יהודית , שתוכל לספק תעסוקה לימאים העברים . " הפתרון הסופי לסידורם של קברניטים , קצינים , מלחים ומכונאים ימיים עברים בעבודה — , " נאמר שם , — יימצא רק לאחר תקומתו של הצי המסחרי העברי . על כן " יש לייזם חברת אניות , שההון שיושקע בהן יהיה הון יהודי והדגל שיתנוסס על ספינותיהן יהיה דגל ארץ ישראלי . יתכן , שיוזמה זו תיתקל בהתנגדות חריפה מצד החברות הזרות שכבר השתלטו שלטון מלא על השוק הימי במימי ארץ ישראל , אך אין ספק , שכעבור שלוש ארבע שנים אפשר יהיה לכבוש את המקום המיועד לנו בימאות הביךלאומית . " " המחלקה הימית של שלטון ביתי'ר נתנה דעתה על כך ובעזרתו הפעילה של קצין השלטון הארי לוי ערכה תכנית להקמת חברת אניות עברית . תכנית זו הוגשה לאנשי הון בצרפת ובאנגליה ועוררה התענינות . בקשר לתכנית זו הוטל עלי לצאת לארץ ישראל ולברר את כל הפרטים הנוגעים בדבר / ' " המחלקה הימית בשלטון בית"ר — , " נאמר להלן' — "מנסה לשכנע את ממשלות צרפת ואנגליה בצורך הדחוף להכשיר קאדרים ימיים עבריים לציי הקרב . טבעי הדבר , שארץ ישראל תמלא במלחמה הבאה תפקיד איסטרטגי חשוב , ולהגנת חופיה יידרשו ימאים רבים . כרגיל מגייסים את המילואים לציי הקרב מאנשי צי הסוחר והדייג . כל צעיר שיתמחה במלאכת הים , וכל ספינה עברית שתימצא , יהיו לתועלת רבה להגנת הים התיכון . הם יעמדו לרשות הצי הבריטי במלחמתו נגד היטלר . '' בהמשך הדר'ח התעכבתי גם על המאמצים שנעשו ליצירת שיתוף פעולה בין כל המוסדות שטיפלו בפיתוח הימאות העברית בארץ . בביקורי בארץ ניהלתי משא ומתן עם "אגודת יורדי ים זבולון" והעליתי בפני מזכיר "החבל הימי לישראל , " מר ריבלין , תכנית לחלוקת העבודה בינינו . אך הגורמים המעונינים ב"חבל ימי לישראל" לא יכלו להתרומם מעל לאינטרסים הצרים וכל הצעותי נדחו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר