פרק ז' אלה מסעות "שרה א'"

עמוד:195

הושטתי את ידי לבאייבסקי . הוא היסס רגע קט , הירהר , הסתכל בידי המושטת לקראתו , שנשארה תלויה באוויר' ולפתע תפס אותה בשתי ידיו ולחצה בבה רב . "אוונטי" ( קדימה — ' " ( פקד באייבסקי בפנותו לבאיוני ואיב מארי לה מואן , — "אנו יורדים ל"מאריה לואיזה . " השלושה ירדו בסולם החבלים בלי אומר ודברים . לא קלה היתה ירידה זו . "מאריה לואיזה , " שהיתה קשורה לירכתי "שרה" היתה מרקדת על הגלים הגבוהים' כאילו היתה כדור גומי . היתרתי את החבל של סירת המנוע' וזו ניתקה ממקומה כחץ מקשת בהיעלמה בין רוכסי הגלים . מעל סיפונה של "שרה" השגחתי במאבק הקשה שערכה "מאריה לואיזה" בסער המשתולל ורק לאחר חצי שעה הצליחה להגיע למחוז חפצה . במנופיה החזקים העלתה "נטונו" את "מאריה לואיזה" על אנשיה על סיפונה , ומיד הפליגה לכיוון באסטיה' כשהיא משמיעה צפירה ממושכת לאות פרידה . על צפירה זו חזרה פעם ופעמים' עד שנבלע קולה בהמיית הגלים והרוח . צופרה של " שרה" לא פעל ולא יכולתי להשיב על ברכתם . שיערתי , כי באייבסקי ידע להסביר לרב חובלה של "נטונו , " כי לא מחמת חוסר נימוס החרשתי . עתה נשארתי לבדי על סיפונה של "שרה אי" בים הגועש . מפני מה עשיתי זאת : גבורה ? רצון לפרסום ? מעשה שטות ? לא זה ולא זה : צריך הייתי לאזור כוח , את כל כוח רצוני ' כדי להתגבר על רצון החיים העז שפעם בקרבי והאיץ בי לעשות הכל כדי להינצל ולהשאר בחיים ; עתה הן ידעתי מה יעלה בסופה של ,, שרה" עם התפרצותו של הוראגאן ממזרח . לא היה ספק בלבי , לפי כל הנתונים' כי הרוח הציקלונית תהפוך את "שרה" על דופנה השמאלי וגלי ההוראגאן ינפצוה לרסיסים . ידעתי כי סופי לאבוד בגהינום הטייפון . לא לשם פרסומת נשארתי בספינה ! כשניצב אדם פנים אל פנים עם המוות שוב אין הוא מהרהר בפרסומת' ואף לא נתפסתי למעשה שטות בפרשה זו . באותו מכתב , שמסרתי לבאייבסקי בשביל אשתי , כתבתי : , ' לא קל להיות רב חובל של ספינת אימונים עברית . דבר זה מחייב . כעת רשאי אני לאמה בהניחי ידי על לבי שאת חובתי מלאתי : לא הכלמתי ולא הכתמתי את דגל הים העברי ' ' ואולי אף העליתי את כבודו . ידעתי ' כי אותם הציונים' הנושאים עיניהם לעניניהם המפלגתיים הצרים , לא יהססו להעליל עלילות שוא' להשמיץ את כבוד ספינת האימונים העברית הראשונה ולהוציא את דיבת חניכיה ומפקדיה רעה . כשיוודע כי "ברחתי" מן הספינה והפקרתיה לגורלה יאמרו וילעיזו : ,, — הרי תמיד אמרנו' כי 'אידישע אדמיראלעף המה . " מי יבקש להתחקות על התנאים בהם היינו שרויים בספינה הטובעת , כשיש לרב ההובל שלה הרשות המלאה לנטשה' לאחר שכל אנשי צוותו , קציניו , מלחיו ופרחי הקצונה שלו עלו זה מכבר אל החוף ? ואף שונאינו בחוץ ימצאו להם עילה ללגלג עלינו : ' , — הרי תמיד אמרנו' כי היהודי כשר רק לעסקי שוק שחור' לחנוונות ולמסחר ולא למלאכת אצילים' רבת גאון והדר ואומץ לב של רדת ורדות בימים " ! והיה עוד טעם להחלטתי להישאר בספינה הטובה — טעם רחוק מכל נימה רומנטית . "שרה א"' היתה מבוטחת בחברה איטלקית בליבורנו . יש רבי חובלים , המקבלים "שכר טירחה" גבוה מאוד כדי להעלות את אניותיהם על שרטון , או להורידה לטמיון באופן אחר . תמורת אניה ישנה , שמקיץ עליה קץ כזה , מקבל בעל האניה דמי ביטוח המספיקים לרכישת אניה חדשה . רב חובל העושה מעשה מרמה כזה ונתפס בקלקלתו נענש קשה ומבתים את כבוד עמו וארצו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר