פרק ז' אלה מסעות "שרה א'"

עמוד:163

על החוף חיכה לנו הסוכן הקונסולרי ' נציגה היחיד של הרפובליקה הצרפתית באי זאנטה . החלפנו ברכות והוזמנו לסעוד את ארוחת הצהרים על שולחנו . נציג זה של הרפובליקה הצרפתית היה יווני מבני האי ' שבילה מספר שנים במרסיי ודיבר בשפתו של ויקטור הוגו' כפי שאולי הלורד ביירון דיבר יוונית ... הוא היה אדם בא בימים ובעל גוף' ועל אף לבושו האירופי היתה הופעתו אכזוטית למדי . הבית שהוזמנו אליו נראה כטירת נסיכים מימי הביניים , או כארמונו של אחד מראשי שבט פיראטים' ששלט בזמנו על האי והסתיר במרתפיו את מטמוני השלל שהביא מםשיטותיו על ארמונות אבירים ומלכים בארצות רחוקות . אותה טירה אגדתית היתה מוקפת גן רחב ידימ' שבין שדרות אילנותיו העבותים ושיחי השושנים הפורחות שלו , הוצנעו עשרות פםלי שיש עתיקים , שה"לובר" הפריזאי והמוזיאון הבריטי היו בוודאי מאושרים לראותם בין מוצגיהם . הבנין בן שתי הקומות , היה בנוי עץ ומקושט בפיתוחים מופלאים , מעשי ידי אמן , הדבר הראשון שהבחנתי בהיכנסנו לפתח הבית היתה "גלריה" של תמונות במסגרות כבדות ועתיקות שכיסו את כתלי חדר ההמתנה הרחב ואת הכותל הימני לכל אורך המדרגות שהוליכו לקומה השניה . היה זה אוצר אמנותי שלא יסולא בפז . אך כל מה שראינו לא היה אלא פרוזדור לטרקלין שבקומה השניה . קשה לתאר את אשר ראו עינינו באולם הענקי , ששימש כחדר קבלת האורחים . מכל שפעת התמונות נחרתה בזכרוני זו של המאדונה השחורה . היתה זו אחת מיצירות האמנות הכבירות ביותר שראיתי מימי . קרטגי , קצין המשק שלנו , שחונך על ברכי אמנות הציור בפאריז , עמד לפני התמונה , כולו השתוממות ופליאה . באותו אולם היה עוד אוסף שקשה היה להעריכו בכסף . היה זה אוסף נהדר של נשק עתיק , שכלל את כל כלי הזין' שהשתמשו בו שודדי הים הקורסארים והפיראטים למיניהם מאז ומקדם . "אוסף זה" — ' הסביר לנו הסוכן הקונסולרי הצרפתי — ' עבר אלי בירושה מאבות אבותי ' שהתגוררו באי זה לפני דורות רבים . " אודה ולא אבוש' כי אותה שעה' כאשר נהנינו ממידת הכנסת האורחים האדיבה של מארחנו' הגיתי בכד' שאילו עלה בידינו לפלוש לארמון זה באישון לילה ולהוציא מתוכו כמה מן הפסלים והתמונות' כי אז פטורים היינו מן הדאגה להשגת אמצעים לקיומו של מפעלנו הימי ויכולים היינו להפליג פעמים אחדות מסביב לעולם , וגם ' ספינת אימונים חדשה יכולנו לרכוש לנו בשביל המחזורים הבאים של בוגרי בתי הספר הימיים שלנו בארץ ובגולה . על מחשבותי ה"פיראטיות" סיפרתי לבאייבסקי — , אלוף ההזיות , — בשובי לספינה . מיד הציע לי הלה תכנית מעשית , לפי מיטב המסורת של "שודדי הים — . " " תהא זו הזדמנות יוצאת מהכלל — , " אמר , — "לפרחי הקצונה" שלנו להתמחות במלאכת הנחיתה החופית ובתורת מלחמת 'גירילה' ימית . " הסוכן הקונסולרי הציג לפנינו את רעיתו . על אף גילה וגופה הכבד נראתה לנו עדיין כאחת ממלכות המזרח , שאת תמונותיהן אפשר למצוא בכל מסבאות הים התיכון . מי יודע , אולי נגנבה והובאה לכאן אמה זקנתה בעקבות פשיטת שודדי ים על אחד ההרמונות של ערב או טורקיה משכבר הימים . הוזמנו לחדר האוכל , וכאן' מבעד לחלונות הוונציאנים הפתוחים לרווחה , נשקפה אלינו זאנטה בכל הדרה — חורבות , מבצרים , מגדלי תצפית עתיקי יומין מעל םיסגת .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר