|
|
עמוד:133
הקצין דיליון — הם לא חשבו כך . ועתה מוביל העקשן הזה , בעל ההזיה של תחית הימאות העברית ( ובעולם הכל נבנה על ידי בעלי הזיה , ( את המחזור השלישי של חניכי בית הספר הימי העברי בצ'יביטאווקיה בספינה העברית שרה א . "' " ורוצה אני להסב את תשומת לב הקורא — , " מוסיף קנוט' — "כי אינני משתייך לא לתנועת הצה"ר ולא לבית"ר . על כן חושב אני לחובתי להכריז קבל עם ועדה : מד . טובו בניר ישראל , בנימ שידעו בשעת הצורר להגן על כבודם ועל כבוד העם העברי . " רשמי מסעו של קנוט נתפרסמו בעתונות הרוסית בפאריז והוציאו לי מוניטין . בתום המסע , בבואי לפאריז , הציגני דוד מירונוביץ , לפני המושבה הרוסית , ביניהם נסיכים ונסיכות בדימוס , אר בעיקר סופרים נודעים כבונין , מרידקובסקי , אלדאנוב ואחרים . מה רב היה תמהוני כשפגשוני כל אלה כאילו הייתי האדמיראל נלסון בכבודו ובעצמו . * * * הפלגתנו לארץ ישראל עברה ללא הרפתקאות . הרוח היתד . מסייעת והים לרוב נוח , וניתן היה לעסוק באימונים אינטנסיביים של החניכים . ב 29 באוגוסט , בשעה 7 בבוקר , הגענו לתחנתנו הראשונה בנמל לימסול שבקפריסין , ולמחרתו יצאנו בדרכנו לחיפה . איש מן התלמידים לא עצם עין כל אותו לילה , ואף אני עמדתי על משמרתי על הגשר , כולי התרגשות . לא עליתי על משכבי . ציפיתי לבוקר , שמבעד לערפליו יתגלו לפנינו חופי המולדת , שעליה חלמנו ואליה נכספנו בכל נימי נפשנו . איש מהם , פרט לחניר המחזור השלישי שלמה אנגל ( אלוף משנה שלמה אראל ) ואני , לא ראה את חופי הארץ קודם לכן . ליל לבנה היה אותו לילה . רוח קלה מילאה את מפרשינו . המלח האיטלקי פפינו אחז בהגה . הקצינים דיליון ובלאס נמצאו לידי על גשר הפיקוד . פקדתי על אחד מפרחי הקצינים לעלות לראש התורן . התקרבה השעה בה עמדנו לגלות את אורה של ,, סטלה מאריס" על הר הכרמל ... " אדוני המפקד" — פנה אלי לפתע הקצין בלאס , — "בקשה גדולה לי אליך ' . ' קולו רעד והוא היה נרגש מאוד . " מה הבקשה ן" " המותר לי להחליף את ההגאי " ? " אין זה מתפקידו של קצין הסיפון לאחוז בהגה" ' עניתי ' "לשם כד יש הגאים על הספינה . " " ובכל זאת מבקש אני , כי תנהג במקרה זה לפנים משורת הדין .... רוצה אני להיות ההגאי הראשון , שיכניס את ספינת האימונים העברית הראשונה לנמל המולדת — רגע היסטורי הוא זה לכולנו " .... התבוננתי בפניו והבינותי , כי יש דברים שהם נעלים מסדר , ממשמעת ומשיגרה של נוהג ומסורת . "הסר את מדיר ולבש פקרס של מלחים , " אמרתי לו , מתור שנעניתי לבקשתו . מבעד לערפלי הבוקר ניגלו שרטוטיו התכולים של רכס הכרמל . דממת מוות שררה על הספינה . החניכים הפטורים מאשמורה התרכזו בצידי הספינה ועל סיפון חרטומה . עיניהם היו לטושות מזרחה .
|
|