פרק ז' אלה מסעות "שרה א'"

עמוד:125

בהשתתפות כל הגורמים המעונינים , לרבות הקפיטן פוסקו והנציב רויפר , המתנגד העיקרי למסע זה . לאחר התיעצות אושרה התכנית' והמחלקה הימית של שלטון בית"ר ניגשה לביצועה . התקשרנו עם ממשלת פלשתינה ( א"י ) כדי לברר את כל הפרטים בדבר עגינתנו בנמלי הארץ . יצאתי לפאריז לגייס את עזרת "ברית ידידי הספנות העברית" בצרפת . התראיתי עם האדמיראל לואי קאן , והוא קיבל על עצמו לפנות למשרד הצי בענין החלפת דגלה של "שרה אי" לדגל צרפתי . הוא ביקש להסביר שם את הערך התעמולתי הרב שיהיה לביקורה של ספינת אימונים עברית , ראשונה בעולם , בנמלי הים התיכון , והתועלת הרבה שתצמח מן התעמולה לרעיון תחית הימאות העברית , לא רק לציונים , אלא גם לצרפת . לפני כן ניסינו לקבל את רשות ממשלת המנדט להחליף את הדגל האיטלקי לפלשתינאי , אך חיש מהר נוכחנו לדעת , כי השלטון הבריטי בארצנו לא יהיה לנו לעזר . הסיבה להחלפת הדגל האיטלקי בדגל אחר נבעה מן העובדה , שהשלטונות המרכזיים ברומא אסרו עלינו לבקר בארצות ערב ובארץ ישראל . האיטלקים הסבירו לנו , כי הם רוצים להימנע מהסתבכות עם הערבים , מה שהיה יכול להתהוות עקב ביקורה של םפינת אימונימ ציונית המניפה בירכתיה את הדגל האיטלקי . לא נותרה בידינו הברירה אלא לקבל רשות להחליף את הדגל האיטלקי באחר . בתחילה התיחסה ממשלת איטליה בהבנה לבקשתנו . אולם בינתיים פרצה מלחמת חבש והיחסים בין איטליה לבין צרפת הוחמרו , וכמעט שהגיעו לידי קרע דיפלומאטי . מאז ואילך נשתנה יחס ממשלת איטליה אלינו . לפתע , כתנאי ראשון להחלפת הדגל' נדרשנו להעלות מס כבד , שלא הוטל עלינו קודם לכן . גם לאחר התשלום נתקלנו בקשיים . פניתי לעזרתם של פוסקו והפרופסור מנדס . אד קצרה ידם מהושיע . הם גם הביעו בפני את החשש שמא יםגר בית הםפר שלנו בצייביטאווקיה אם אעמוד על החלפת הדגל . הציעו לי לשנות את תכנית מסע האימונים . אך אני התעקשתי , כי ביטול הנסיעה לארץ ישראל ימיט אסון על כל המפעל הימי שלנו . החלטתי לפעול על דעת עצמי ופניתי למיניסטריון הימיה , שם הוסבר לי כי ' שוב אין הדבר תלוי בהם , אלא במשרד החוץ' ונרמז לי , כי מוסוליני עצמו התערב בדבר . לא אמרתי נואש ופניתי למשרד החוץ בבקשה להתקבל על ידי מר צ'יאנו . כעבור מספר ימים הוזמנתי לראיון עם הרוזן תופי יד ימינו של שר החוץ האיטלקי . ' לעולם לא אשכח את האדם הנפלא הזה . הוא היה מאותם האנשים' שבכל הנסיבות והתנאים , בכל המצבים והמשטרים , יודעים לשמור על צלם האדם שבהם . דמותו של הרוזן דזופי שמורה בלבי כאחת הדמויות הנעלות והאצילות ביותר שראיתי . הוא גילם בתוכו את תכונות ההדר והאבירות של העם' שכה התקשרתי אליו בזמן שהותי באיטליה . הרוזן דזופי קיבלני לראיון במיניסטריון החוץ האיטלקי ושמע בתשומת לב רבה לכל דברי . "אברר את משאלתך — , " אמר כשסיימתי טענותי ,, — , אולם מחובתי לאמר לך מראש : מחמת יחסינו המתוחים עם צרפת ומתוך מסיבות אחרות , קשה מאד יהיה למלא אחר בקשתך' ומה עוד שקיימת הוראה מפורשת שלא למכור ולא להעביר לרשות זרה כל כלי שייט איטלקי מבלי לקבל על כך רשות מיוחדת ' . "

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר