פרק ה' ברית ידידי הספנות העברית והליגות הימיות העבריות, 1935 - 1939

עמוד:101

במארס 1937 נקבעה ועדת השלשה שעליה הוטל לטפל בכל הבעיות הקשורות בקבלת הפנימ ל"שרה א . "' בוועדה זו השתתפו : ה"ה משה רוזנברג , סוליה מאירוביץ ושבתאי רוזנבוים . ביוזמת הוועדה כונסה ב 29 לחדש מארס מסיבה במלון "פלגה * בה ' נכחו כ 30 מוזמנים . המסיבה נפתחה על ידי ד"ר משה כהן . קצין השלטון ד"ר ב . לובוצקי מסר סקירה מקפת על פעולת המחלקה הימית של שלטון בית"ר והליגות הימיות העבריות בגולה וכן על הקמת סניף הליגה הימית העברית בארץ . בין היתר התאונן ד"ר לובוצקי מרה על נישולם של הבית"רים מעבודת הנמל "שהפך — , " לדבריה — "לקבינה הפרטי של כת שלטת בישוב . '' באותו מעמד נבחר ועד , למימוש החלטות האסיפה , בהרכב הבא : רב החובל א . באייבסקי , ד"ר גלילי גבר , ד"ר כהן , ד"ר לובוצקי , ס . מאירוביץ וד"ר ריבקוביץ ( מזכיר הגוש האזרחי . ( ארגונו של סניף הליגה הימית העברית בא"י נמשך כארבעה חדשים . בתחילה החליטו מייסדי הליגה להקיף בתחום פעילותם גם את התעופה העברית , וזה תודות ליזמתו של ע . ז'בוטינסקי , נציב בית"ר בא"י , שעסק בכך . על כן היה השם הראשון שניתן לליגה "ליגה עברית למפעלי ים ותעופה בארץ ישראל . " אך אני התנגדתי לערבוב תחומים זה של ים ואוויר , וב 25 ביוני , 1937 כתבתי למורשה הארצי של קרן תל חי בא"י ס . מאירוביץ' שעמד , כאמור , בראש הוועד לקבלת הפנים ל"שרה א : "' "הליגה הימית בא"י צריכה להיות סניף לליגה הימית העברית העולמית . תקנונה צריך להיות מאושר על ידי מרכזנו בפאריז . אני מתנגד לכך , שיערבבו כבר היום את הליגה הימית והליגה לתעופה במוסד אחד . " אך רק לאחר שנטל לידו משה הימלפרב את הענינים הצלחנו להפוך את ה"ליגה העברית לים ולתעופה" לסניף ממשי של ברית ידידי הספנות העברית , ומאז התמנותו ליושב ראש הברית השתררה הרמוניה מלאה בינינו . באוגוסט 1937 הוציאה הליגה העברית למפעלי ים ותעופה את הכרוז הראשון שלה , ובין היתר נאמר שם : " הליגה העברית למפעלי ים ותעופה הוקמה על ידי חוגים רחבים בישוב מתוך חרדה לגורל עתיד העם והארץ ... כיבוש הים וכיבוש האוויר הם צו השעה דווקא ברגע מכריע זה ... ! הליגה , העומדת בקשר אמיץ עם "הברית העולמית של ידידי הספנות העברית" ( שמרכזה בפאריז , ( שמה לה למטרה : א . לפתח את כל מפעלי הים העברים הקיימים , הן בארץ והן בגולה ! לסייע לעבודות ים שונות בארץ , לפתח את בית הספר העברי לספנות ולדייג בצ'יביטאווקיה ו להגביר את ההכשרה הימית בכל ארצות הגולה ; לסייע למפעלי ספנות ודייג בארץ ( כגון בנין סירות דייג וניצולן , התישבות ימית וכר . ( ב . ליצור בארץ בתי םפר מקצועיים לספנות , לדייג ולתעופה . ג . ליזום מפעלי ספנות ודייג בא"י על חוף הים התיכון , כנרת , הירדן וכוי . ד . ליזום יצירת קו של תחבורה ימית ואווירית לאורך החוף הארץ ישראלי בינה ובין הארצות השכנות . ה . לרכוש ספינות , סירות דייג , מכשירי ספנות , דייג ותעופה . ו . ליצור ספרות , ולהקים ספריות מקצועיות למקצועות הים והתעופה . ז . לסייע לנהל את התישבותן של קבוצות דייגים עברים בא"י . ? , ; ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר