פרק ב' נושאי רעיון תחית הימאות העברית

עמוד:50

בשבתנו על שרפרפים ערביים נמוכים , כשלפנינו "חאמסינייה" ( חמישית ליטר ) אראק , היה באייבסקי מפליג לעולם חלומותיו . הוא הירבה להסיח על הנגב ! על תעלת עקבה' כתחליף לתעלת סואץ ; על תחיתו של נמל עציון גבר , על שליית הספוג , הפנינים והצדף מקרקע הים האדום והים התיכון , ועל הצורך להתחיל בקידוחי נפט בקרקע ים סוף ,. הרבה מתכניותיו העלה באייבסקי על הנייר , אך חלק גדול ממה שכתב השמיד . מאמרים אחדים מפרי עטו ראו אור בעתונים ובשבועונים בארץ ישראל — ב"הארץ , " ב"דבר' וב"המסחר והתעשיה . " חלק מהחומר עדיין מתגולל אצל חבריו הרבים , ששאלוהו כדי לקרוא בו ושכחו להחזירו — ואולי במתכוון לא החזירוהו , כדי שבעליו לא ישמידו . במשך שנים עסק באייבסקי בחקר חופי ארץ ישראל , למד את מפלי הנחלים והזרמים שבקירבת החוף , את השרטונים והסלעים — הכל כדי שיוכל לגלות את המקומות המתאימים לבנית נמלים לעתיד לבוא . אחד ממחקריו המענינים ביותר על נושא זה פורסם בעלון חד פעמי , שהוצא על ידי גוזמאן וסוברני . במחקרו זה מגיע באייבםקי למסקנה , כי יש צורך להרחיב ולהעמיק את שפד הירקון , ואת נמלה של תל אביב יש לבנות לא בים , אלא בשפכו של הנהר . כן הציע באייבםקי באותו מאמר , להאריך , בעזרת סכרים , את הירקון ולהכשירו לשייט דוברות גדולות וספינות בעלות נפח לא גדול ולהקים בפתח תקווה נמל מיוחד להטענת פרי הדר מפרדסי יהודה . באייבסקי היה גם הראשון שהגה את רעיון הקמתו מחדש של נמל אשקלון . בפרוץ מלחמת העולם השניה התנדב באייבסקי לצי הבריטי בארץ ישראל , ובתורת מפקד ספינה עברית ארץ ישראלית השתתף בהפלגות , שנחשבו כמעשה התאבתת . בהפלגתו האחרונה הצטנן קשה ולאחר שבועות אחדים נפטר בבית החולים ,, הדסה" בירושלים . מתי התגייר באייבסקי לא אדע , אך הוא נקבר , בא' בתמוז תש"ב , , 16 . 6 . 42 בהר הזיתים , לפי דין ישראל , כגר צדק . רק קומץ אנשים הלכו אחרי ארונו : חברו לגדוד העבודה "בורודא" ( הלפרין , ( שלושה בית"רים , ודייג אחד , בן בלי שם . ,, הוא תפס את החוד שברעיון הציוני המדיני" — כתב יוסף פעמוני בניקרולוג ' קצר לזכרו , ,, — הוא התקשר לבני הארץ ואת מיטב כוחותיו מסר לבנינה / ' ,, הוא היה חלוץ אמיתי — , " הוסיף עורכו של ה"משקיף , " קצין השלטון א . רמבה , — " חלוץ במובנו של יוסף תרומפלדור . את הכל עשה : בנה בתים , סלל כבישים , הניח גשרים ... אך משוגע היה לדבר אחד — לכיבוש הים העברי , לזה הקריב את חייו , אושרו ומשפחתו ... הוא הציג לפניו מטרה אתת בחייו : הוא יעשה את צעירי ישראל לרודים בגלים . עתידה של האומה הזאת בים הוא , והוא שסייע לעיצוב העתיד הזה . " " באייבסקי רגז על אשר אצלנו אין מטפחים את הרצון לכיבוש הים — הוא לא יכול היה לתפוס את האדישות המוזרה הזאת ... נסתם הגולל , הורד המסך על דרמה של גבורה וחלוציות מקורית . הרעיון , לו מסר מחצית חייו השניה , קום יקום — צעירי ישראל יהיו רודי גל . " על מותו של באייבסקי נודע לי בשנות מלחמת העולם השניה . שירתי בצי הסוחר הנורבגי , שהיה נתון לפיקודה של האדמיראליות הבריטית . חזרתי ממסע ארוך באוקינוס האטלאנטי , שהיה כרוך בסכנות רבות , שמהן ניצלתי בנס . קרחוני גרינלאנד , התקפות הצוללות והמטוסים הגרמניים , שדות מוקשים "אקוסטיים , " "מאגנטיים" וסתם מוקשים שהיו זרועים באיזור ההסגר הגרמני — , כל אלה היו רק חלק מאותו סיוט שרבץ על צי הסוחר של מעצמות הברית , שמדי חודש בחודשו ירדו ממנו למצולות ימ

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר