פרק ב' נושאי רעיון תחית הימאות העברית

עמוד:49

באייבסקי רכש לו "ליפט" ( ארגז עץ גדול' שבו נהגו העולים להביא בזמנם את רהיטיהם ) והעמידו על חוף ימה של תל אביב . הוא קרע בו דלת וחלונות , חצה אותי מבפנים במחיצה' ואת חצי ה"אלמון הימי" מסר' בלי דמי מפתח ושכר דירה , לחברו המשורר הרוסי טיומה וירשוב' שהיה חולה במחלת שחפת אנושה' ולבית"רי מהנדס המכונות מאלינוב ( עתה המהנדס הראשון בחברת הספנות "צי"ם , ( " שהגיע אז מפאריז . יחד עם מאלינוב והאדריכל הימי מקס פלינר' איש "גדוד העבודה" וממייסדי אילת השחר , ניגש באייבסקי לבנין ספינת דייג' מפרשית מנוע' שאמנם לא היתה כלי השייט הראשון שבנה' אך הגדולה שבהם . ובמשך כל אותו זמן עסק באייבסקי בדייג חופי המפרנס בקושי את העוסקים בו' וביחוד כאשר חסר הציוד הדרוש לכך . באותו '' ליפט" היה באייבסקי נפגש עם כמה מחבריו הוותיקים ל"גדוד העבודה / ' ולשם היה נוהג לסור גם כותב הטורים האלה' שהשתתף בכל ה '' קומזיצים / ' שנערכו שם . במרוצת הזמן נעשתה "דירתו" החדשה של באייבסקי אכסניה לכל חסרי גג ולחם . פעמים היתה חסרה לו לבאייבסקי הפרוטה להכנת "קומזיץ" אך רוחו לא נפלה ' עליו . הוא מצא לו עצה . יחד עם חברו אייזיק' איש נהר הירקון ( חלוץ בנית הסירות השטוחות על הירקון' שאף כלכלתו היתה על הדייג ' ( היה יוצא למבצע "פיראטים . " בסירונת מפרשים היו שניהם ( ופעמים נילווה חבר נוסף ליחידת ה"קומאנדו ( " מפליגים מפי הירקון אל מרחבי הים וממתינים שם לבואם של מבריחים ערבים' המעבירים " חשיש" מלבנון או מסוריה לארץ ישראל . ה"שודדים" היו "עוצרים" את ספינות המבריחים וחיש מהר נוחתים על סיפונה כשבידיהם גרזנים וסכינים . אייזיק , שהלשון הערבית היתה שגורה בפיו' היה דורש ומקבל מרב החובל הערבי מעת "חשיש מעבר . " עם שלל זה היו באייבסקי ואייזיק חוזרים לחוף והכסף היה קודש להוצאות ה"קומזיץ , " שבו היתה השתיה כדת ... הרפתקה זו באישון לילה — סכנה גדולה היתה כרוכה בה , אך באייבסקי לא נרתע מפני כל . " ארמון באייבסקי" על שפת ימה של תל אביב הפך לשם דבר בפי הנוער העברי . עשרות צעירים הקיפו את צריפו וביקשו לםפחם לבנית "פיניקיה" — ספינת הדייג , שבבניתה הוחל באותם הימים . בהשראת באייבםקי קמה הפלוגה הימית הראשונה של בית"ר בא"י , שכעבור זמן קצר הפכה ל"אגודת הנוער העברי הימי זבולון . " הוא היה אחד ממייסדיה וממדריכיה הראשונים . באייבסקי היה הראשון שתיכנן את כפרי הדייגים העברים וישובם לאורך חוף הים התיכון . חלום חייו היתה עקבה' שאותה ראה כנמלה הדרומי של מדינת ארץ ישראל . ההשראה הימית שלי , אף היא מבאייבסקי באד . לי ובהיותי בן תשע עשרה שנה ' היה לי הכבוד לשרת עמו על הספינה העברית הראשונה "החלוץ" כמלח מתחיל . שעות ארוכות נהגתי לשבת בחברתו של באייבסקי אצל "כריסטוס" " ) ישו הנוצרי — ( " כך כינה את בית המרזח בעג'מי שביפו , שבעליו היה יווני , איש קפריםין , בשם "כריסטופור כריסטוס . " במסבאה זו בילו את שעות הפנאי שלהם הסוורים , הסבלים והספנים הערביים מ"הגורמוק" ( נמל ) ביפו . לא אחטא לאמת באמרי ' שלקוחותיו של " כריסטוס" לא השתייכו לסולת החברה דווקא' ומבין תושביהן האירופיים של יפו ותל אביב' דומני , שבאייבסקי ואני היינו המבקרים היחידים .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר