פרק ב' נושאי רעיון תחית הימאות העברית

עמוד:48

אחרי מהפכת אוקטובר נמנע מהצטרף לבולשביקים ונשאר תקוע באחוזתו המשפחתית באוקראינה ; הוא לא התגייס לצי של אוקראינה העצמאית שבהנהגת הטמן סקורופוצקי , אך הוכרח אח"כ לשרת בצי הקרבי של הגנרל דניקין . כשהיתה מלחמת האזרחים ברוסיה בעיצומה' ירד באייבסקי מן המשחתת הרוסית , שעגנה בקונסטנטינופול ( קושטא , ( וערק ממנה . "שוב איני מוכן לשפוך את דמי — / ' הסביר , ,, — לא למען ה"לבנים" ( צבא דניקין ' ( ולא למען ה"אדומים" ( הבולשביקים . " ( באייבסקי השתייך למחתרת הסוציאל ריבולוציונרית , והכיר יפה את פנחס רוטנברג . בקושטא הוא נפגש עם שיירת חלוצים שאורגנה ע"י יוסף תרומפלדור — רובם מבני עירו בקרים . רעיון שיבת ציון משך את ליבו . הוא תפס את הציונות במשמעותה הממלכתית , כפי שהבינוה הרצל , מכס נורדאו וזיבוניסקי . באייבםקי עבד זמן מה באניה איטלקית בקו טריאסט חיפה , בה נסעו שיירות עולים לארץ ישראל . בסוף 1918 הוא עלה בעצמו לארץ . עם עלותו ארצה נצטרף יחד עם חבריו מקרים לגדוד העבודה ושנים רבות עבד במחצבות ובסלילת כבישים . אך בו בזמן הקדיש את כל שעות הפנאי שלו לתחיתה של הימאות העברית . אלה שראו ברעיון תחית הימאות העברית מעין אוטופיה התייחסו לבאייבסקי בסלחנות . בסבלנות ובחיוך של טוב לב הגיבו חבריו על רעיונותיו בדבר "כיבוש" הים העברי , הקמת כפרי דייגים לאורך חופי ים התיכון ובעקבה , בניין נמלים ' עברים , הקמתו וכינונו מחדש של נמל שלמה בעציון גבר ( מפרץ אילת , ( ועל רעיונות כיוצא באלו , ואין צורך לומר , שדבריו על מלכות ישראל בגבולותיה ההיסטוריים עוררו לעג ומנוד ראש . משנצטרף באייבסקי לתנועת ,, ברית יוסף תרומפלדור / ' שבראשה עמד ז . ז'בוטינםקי , קפץ עליו רוגזם של החוגים הרשמיים , שבמרוצת הזמן התייחסו אליו באיבה גלויה . באייבסקי היה לא רק חלוץ רעיון הימאות והדייג העבריים , אלא גם הרוח החיה בכל המוסדות הימיים , שקמו בארץ בהשראתו וביזמתו . לאחר התחסלות "ועדת המים" יסד באייבסקי , בשנת , 1925 את איגוד הימאים העברים הראשון בארץ ישראל . באיגוד זה כיהן שלא על מנת לקבל פרס כסגן יושב ראש ולאחר מכן כיושב ראש . איגוד זה , שבתחילה מנה פחות ממנין חברים , הוכר על ידי שלטון המנדט הבריטי כמוסד רשמי . לאחר חיסולו של "גדוד העבודה" עברו על באייבסקי שנים של מחסור' רעב ותלאות . משנודע על כך לחברו , פנחס רוטנברג , הזמינו לעבוד בחברת החשמל כמכונאי . בינתים נשא באייבסקי אשה , חברתו מגדוד העבודה , צפורה , וגם בת נולדה להם . עם קבלת המשרה יכלו באייבםקי ומשפחתו לנשום לרווחה , שהרי מעתוז שוב לא יהיו לו דאגות כספיות . אך משרתו החדשה הפריעה בעדו מלהתמכר כליל להגשמת חלום תחית הימאות והדייג העברי . על כן לא היסס כלל , עמד והתפטר מכהונתו בחברת החשמל , אף נטש את דירתו המרווחת , שדמתה ממש לארמון , בהשוואה לצריפים ולאוהלים , בהם התגורר בימי ,, גדוד העבודה" ובימי עבודתו בסלילת כבישים . " איני מוכן לשקוע בשיגרת החיים הזעיר בורגנים האלה" — ' הסביר לחבריו , — "כבר התחלתי להעלות שומן לא רק על גופי , אלא גם על מוחי ונשמתי . כל המתחמק מן המאבק על הגשמת חלומותיו ושאיפותיו בחיים , סופו שהופך לבהמה . "

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר