פרק ב' נושאי רעיון תחית הימאות העברית

עמוד:44

ד '' ר גורביץ היה אדם סהור ותמים , ונקל היה לרמותו . רק לאחר זמן נודע לי , מפיו של רב החובל באייבסקי , על הפרשה הארוכה של החבלה המתוכננת , המוסווית ב"רצון טוב" ' שערכו פקידי קפא"י והעומדים מאחוריהם ב"ועדת המים . " במשך ימים רבים התרוצץ ד"ר גורביץ ממוסד למוסד , אף ביקש את עזרתם של המנהיגים הציוניים , כדי לקבל תמיכה כלשהי לישוב הדייגים , הגרים הרומים מאסטראכן ( לא אלה בשנת , 1913 כי אם קבוצה שנייה שעלתה לארץ בשנת . ( 1919 בראש וראשונה פנה , כמובן , לקפא"י וכל שקיבל ממנה היו 20 לא"י , וגם זה לא מקופתה , אלא ממר י . ל . גולדברג , מעשירי ארץ ישראל באותו זמן . תחת זה נענה לפניית ד"ר גורביץ מר גייימס דה רוטשילד והעניק ל"ועדת המים' זכיון על חוף טאנטורה , על בניניו ועל 200 דונם קרקע שלו , לצרכי שיקומם של דייגי אסטראכן . על אף כל המאמצים שנעשו על ידי ד"ר גורביץ נאלצה הקבוצה האסטראכנית לעבוד בתנאים בלתי אנושיים . מה הפלא , איפוא , שגורלם של גרי אסטרכן משנת 1919 היה כגורל אלה משנת — ? 1913 הם חזרו כלעומת שבאו . ד"ר גורביץ לא הסתפק רק במאבק עיוני לתחית הימאות העברית . הוא החליט , כי עליו להגשים את הרעיון בגופו ממש . צעדו הראשון בכיוון זה התבטא בדייג חכות לחוף ימה של תל אביב . יצאתי עם המנוח צירקסקי ז"ל — , " מספר ד"ר גורביץ " באותו מאמר ב"דבר" — "לדוג בימה של תל אביב בחבל חכות , ביום . " 5 . 10 . 19 ומאז טעם ד"ר גורביץ את טעמם של המים המלוחים דבק במקצוע הדייג . באחד הימים נטש את משרתו כמורה למתימטיקה בגימנסיה , נפרד מתלמידיו האהובים עליו , והפליג לארצות הברית , כדי להשתלם במלאכת הדייג . הוא השתלם ב " אקדמיה הימית לדייג , " הקדיש את רוב זמנו ללימוד תורת האיכטיולוגיה והיה היהודי הראשון שהתחיל בחקירת הביולוגיה הימית של דגי ים התיכון במימי ארצנו . יחד עם רב החובל באייבסקי אירגן ד"ר גורביץ גם תערוכה מתמדת של דגי היפ התיכון בצריפה של "ועדת המים . " לפי עדותו של ד"ר גורביץ עצמו התחילה פעילותו לתחיית הימאות העברית כחמש שנים לפני ייסודה של "ועדת המים . " " בחדש מאי — , 1914 כותב ד"ר גורביץ באותו מאמר — נפגשתי עם יצחק בתר ז"ל בחיפה ושם נדברנו לחולל תנועה ימית עברית . המנוח קיבל עליו לייסד , בשובו לרוסיה , חברת ספנות רוסית ארץ ישראלית להובלת משא , אנשים והחסנה . מתוך הרווחים של החברה היה צריך , לפי התכנית , להפריש סכומים להחזקת בית ספר יסודי בחיפה בשם "זבולון , " לשייט ולדייג , ולצרף לזה במשך הזמן גם תעופה . החלה המלחמה העולמית . בחזית באר שבע נודע לי , כי ברנר הצליח לייסד חברת אניות "זבולון * בעיר חארקוב . הבולשביקים חיסלו את המפעל . " " עם כריתת ברית שלום יסדתי בתל אביב את "ועדת המים" ביחד עם החי ב . קאטינקה וש . סלושץ . בימים ההם הגיע לארץ הקפיטן א . באייבסקי , רוסי , שברח אז מהבולשביקים , שדנוהו למות בתור אציל בעל נכסים רבים . ( פרט זה מן הביוגרפיה של באייבסקי אינו מדוייק , ואף פרטים אחדים נוספים במאמרו של ד"ר גורביץ ב"דבר' טעונים תיקון — י . ה ( . מאז ועד היום אין כל פעולה ימית שלא היתה IT בה . אין מי שישווה לו בהבנת הים שלנו , בכל המובנים . הוא פירסם מחקרים שונים על אפשרויות שונות בתעשיה הימית בארץ ישראל . בהשגחתו ובעצם ידיו נבנו סירות

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר