פרק ב' נושאי רעיון תחית הימאות העברית

עמוד:42

* ריד שים האבות יהיה גם ים הבנים ; צריך שאופיר ותרשיש יזהירו שוב בשמיבו , * ריר שנחזור כולנו לימי זבולון ועמרי . . " רגילים אנו לאמר : אהבו את האדמה , כי רק בה תשועתכמ ! צריך שנזעק מעכשיו : אהבו את הים , כי גם על הים עתידכם ! הן כשם שאין לך לאום בלי לשון , וכשם שאין לך אומה בלי אדמה , כך אין לך עם בלי ים . אהוב את הים , ואהבך גם הוא . שלח לחמך על פני המים , שלח ואל תירא . מדוע נגביל את יזמתנו על האדמה הקטנה בלבד ולא ניתן לה כנפיים על המים התכולים הרבים ? מדוע ? הגיעה השעה גם לגישום ז ? רעיון החדש . הגיעו ? השעה לתחיית הים . בואו איפוא ותחיוהו " ! דברי נבואתו של איתמר בן אב"י התגשמו שנים רבות אחר מותו , אך הוא עצמו , בכל נביאי הדור , היה הקרבן הראשון ללעג ולבוז ולנרגנות מצד אלה שראו בדבריו דברי שטות והזיה מסוכנים . בשנת 1937 פירסמה "אגודת יורדי ים זבולון" את קובץ מאמריו בשם ,, הימהי , וכן הודיעה לו על היבחרו כחבר כבוד באגודה , כהוקרה על פעולותיו המבורכות בשטח תחית הימאות העברית . ועדת המים " והמהנדס ד " ר מאיר גורגיץ " כ 15 שנה לאחר מותו של תיאודור הרצל , בתום מלחמת העולם הראשונה , קם המוסד הראשון בארץ ישראל ובעולם כולו , שהטיל על עצמו את המשימה והתפקיד הנעלה להחייאת הימאות העברית . שמו של המוסד היה ועדת המים . " יוזמיו מנהליו " והרוח החיה בו היו : ד"ר מאיר גורביץ ורב החובל ( קפיטן ) גלייב באקליאבםקי , או כפי שנודע בשמו הארץ ישראלי — אריה באייבסקי . ימי מלחמת העולם הראשונה , והשנים הראשונות שלאחריה , היו ימי הרומנטיקה של הציונות הממלכתית , ימי החלומות והתקוות הגדולות , וגם שנות התעוזה הגדולה של מעשים , שהניחו את היסוד לתקומת המדינה העברית העתידה על ממשלתה , צבאה וציה . היו אלה ימי הצהרת באלפור , ימי מחתרת "נילי" והגדודים העברים , ימי תל חי , ואסירי עכו — ימיהם של ז'בוטינסקי , יוסף הגידם ( תרומפלדור , ( האהרנסונים וימיו של מיכאל הלפרן . "חולמים ולוחמים" קראו להם , להבדיל מאלה שהגדירו את עצמם כ"בונים ונבנים" ואשר הימנונם נפתח במלים ,, אנו באנו ארצה לבנות ולהבנות בה . " ההבדל בין שני ה"גזעים" האלה לא היה הבדל מפלגתי . בתקופה שאנו דנים בה , אפשר היה למצוא את החולמים והלוחמים גם במפלגת הציונות המעשית הסינתנזית וגם במפלגות הסוציאליסטיות הציוניות . אך ההבדלים העמוקים שבין האידיאל לבנות למען להבנות לבין אלה שהקריבו את כל אשר להם על מזבח הגשמת חלומם , ללא תנאי וללא הבטחת שכר לעתיד לבוא — חייבים היו , בסופו של דבר , להביא לידי פער בין שתי הגישות האלה . פער זה העמיק והלך . הבונים בנו ונבנו ! הסתדרו , התעשרו והגיעו לכבוד ולנחלה , ואילו גורלם של החולמים הלוחמים היה כגורל החולם והלוחם , שהוציאנו ממצרים : כמוהו לא זכו גם הם לראות בהגשמת חלומם . את אשר זרעו בעמל , בדמע ובקרבנות יקרים — קצרו אחרים ברינה , גם זקפו על חשבונם את הישגיהם . ד"ר גורביץ ורב החובל באייבסקי השתייכו שניהם לגזע החולמים והלווזמים . המהנדס גורביץ לא היה איש ים , עת פתח בהטפה לתחייתה של הימאות העברית ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר