פרק א' הימאות העברית מימי התנ"ך ועד ימינו סקירה כללית

עמוד:26

הימאות העברית בימי הביניים " הופעת האיסלם — , " נאמר בספרו של מר גלברט , — "והתפשטותו מהמאה השביעית ואילך משמשת סיבה נוספת לחיזוק עמדות היהודים בסחר הימי ובמסחר הביךלאומי בכלל . שני עולמות אויבים , הנצרות והאיסלם , המערב והמזרח , עומדים מעכשיו זה לעומת זה . היהודי , הסוחר והספן הוותיק , הזר והקרוב במידה שווה לשני העולמות גם יחד , מופיע כמתווך האידיאלי ביניהם , לפיכך מוצאים אנו , שכעבור מאתים שנה ( 662 ) נתון למעשה המונופולין על הסתר בין שני התחומים האלה בידי היהודים . " מקורות שונים מעידים על חוסן הספנות היהודית ועל הסחר הביךלאומי בים וביבשה במאה התשיעית . הנזיר נוטקיר מסאנט כאלן מספר מעשה בקארל הגדול ( 814—769 ) שטייל עם בני לויתו על חוף הים בצרפת הדרומית וראה אניה מתקרבת 1 היו בני לויתו מתדיינים ביניהם על טיב האניה : אם היא יהודי ת , בריטית או אפריקאית . לא נזכרת האפשרות שהאניה היא אולי של נוצרים מקומיים , כי הספנות של הארץ היתה אז כנראה כולה בידי היהודים . " " מלכי הפראנקים הגנו על הספנות היהודית , שהכניסה לאוצרם רווחים גדולים . לודויג החסוד , בנו של קארל הגדול , נתן כתב חסות לסוחרים היהודים , האוסר להחרים את אניותיהם , אפילו לצרכי השלטונות / ' " בעיר ארל , שעל הנהר רודאנס , היה כנראה מרכזם של היהודים העוסקים במסחר ביךלאומי , הידועים בשם ה ר ודא ניט . את תקופת הרודאניטים יש לראות כתקופת הזהר של הסחר הבין לאומי היהודי , בים וביבשה , ושל הספנות היהודית . " צאצאי שבט דן מופיעים כיורדי ים בימי הביניים בארצות תבל שונות . " אם נעלמו בני דן מן הארץ עצמה בזמן הקדום — , " כותב הפרופסור סלושץ ב"ספר הים , " כרר בי , הנמצא תחת מכבש הדפוס , — "אין זאת אומרת , כי אבדו לנצח ונמחה שמם בארצות הרחוקות שנפזרו שם . דוקא הנידחים במרחקים דרכם להתבדל יותר ולהתגעגע על מקור מחצבתם יותר מאלה הנשארים קרוב לו ... בני דן נזכרים בימי הביניים יותר מכל שבטי ישראל בארצות הרחוקות . " יוסף בן מתתיהו מזכיר אומה של סוחרים בשם רודן , שהתגוררו על חופי ים סוף ובאייו . בעדן , מפתח נתיבות האוקינוס ההודי , ישבו ספנים יהודים , שסחרו אל חופי כוש עד דורו של רי בנימין מטודלה . כבר הקיסר קונסטנציוס , שביקש לחדש את קשרי המסחר עם הודו , בדרך ים סוף , נתקל בהתנגדותם של סוחרי ישראל אלה . על פי מקורות יווניים שונים והתרגומים נודעו יורדי ים אלה בשם דנים , רודנים וגם דרדנימ . הסופר הערבי אבן כרדודבא , ( 847 ) שר הנכסים אשר לכליף ארוךא ראשיד , מוסר לנו בספרו "דרכי הממלכה" פרטים חשובים על ערכם המסחרי הגדול של סוחרי ישראל אלה , שעוד בימיו היוו מעין האנזה עולמית , השולטת בסחר העולם . לפי תאורו המדויק של אבן כרדודבא אנו למדים , כי אמנם ירשו היהודים בימי הביניים את מקום הצידונים והיוונים , אבל היקף פעולותיהם היה רחב הרבה יותר , שכן אניותיהם הפליגו במפרץ הפרסי , באוקינוס ההודי ובמימי סין , אף הגיעו מתוך שיגרה קבועה להודו ולסין ( במאה התשיעית . ( " הסוחרים היהודים הידועים בשם רודנים — , " כותב אבן כרדודבא בספרו , — " מדברים פרסית , יוונית , ערבית ולשונות הפראנקים הספרדים והסלאווים . הם סובבים ממערב העולם ועד מזרחו , עוברים בימים וביבשות . מארצות המזרח הם מביאים :

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר