מבוא

עמוד:12

למען הימאות העברית ( שגם הן הוקמו ביזמת המחלקה הימית של שלטון בית"ר , ( רק אז התעוררו לפעולה גם חוגים אחרים . לבסוף הבינו גם מנהיגי הציונות הסיבטתית והסוציאליסטית מה גדולות האפשרויות הטמונות בהתפתחות הימאות העברית' ומה רבה התועלת שאפשר להפיק ממנה מכל הבחינות . אך שוב , במקום להשתמש בנםיון שכבר נרכש על ידי חלוצי תחית הימאות העברית ולבוא לעזרתם , הקימו אותם המנהיגים מוסדות מקבילים למוסדות הקיימים , ובשנים הראשונות עסקו בעיקר בפעולות תעמולה . דוברי "ארץ ישראל העובדת" עצמם מעידים על פיגורם הרב בתפיסת רעיון התחדשות הימאות בישראל . " ההתישבות החדשה של ישראל — , " אמר ד"ר וידרא , מנהל חברת האניות ,, צים" ודוברו של "החבל הימי לישראל — , " "וכמוה התנועה הציונית פיתחו תחילה את החקלאות , ורק מאוחר יותר פנו לתעשיה ... רק בשנים האחרונות , כ 70 שנו ? לאחר התחלת ההתישבות החדשה , חלה התפתחות רצינית בגישה לעניני הים , אבל אפילו כיום ( בשנת — 1956 י . ה ( . נוטים רוב המנהיגים שלנו להעדיף את הפתוח היבשתי . * " ( הדגשת המעתיק . ( " הספנות הישראלית — , " כותב מר י . ספיר , לשעבר שר התחבורה בממשלת ישראל , — "ככל ענפי המשק העברי בארץ — נוצרה מקטנות , בחלקה על ידי חובבים ובחלקה על ידי חלוצים , שזמן רב לפני הקמת המדינה ניסו כוחם בהקמת הצי העברי . " דברים אלה אמר שר התחבורה בהביאו את ברכת ממשלת ישראל לחברת ,, צים , " לרגל יובל העשור למדינת ישראל . הוא לא הזכיר מי היו אותם חלוצי תחית הימאות העברית במתכוון , שכן היה עלול להעיב את שמחת אלה , שלהם לא היה חלק בהנחת היסודות לספנות ולדייג העבריים . " הספנות העברית — , " הוא הוסיף — "פגרה כמובן אחרי החקלאות והתעשיה , שלהם ניתנה עדיפות רבה על ידי כל האסכולות השונות של הישוב והתנועה הציונית במשך כל תקופת המנדט . " והרי עדות נוספת מפי דובר אחר של "ארץ ישראל העובדתי : ' ,, את הים כמקור פרנסה , כמקור כוח , כמרחיב אפשרויות ההתישבות' כמגדיר בוחנו המדיני — לא הכרנו ולא ידענו — , " כתב מר ז . צור בחוברת הפנימית "בישובי הדייגים" ( בהוצאת הסתדרות הפועלים החקלאים בארץ ישראל — חשון , תש"ד — ' ( " היו אמנם נםיונות שונים של חדירה וכבוש הים , בנמלים , בדייג , בספנות , אולם אלה לא יצאו מכלל אפיזודה מקרית , הם לא הפכו לתנועה התישבותית ורובם נגמרו בכשלון . " לאנשי ה"אפיזודה המקרית / ' לעברים שקמו לעשות מעשה נועז' מוקדש הספר הזה' בו יסופר על חלוצי רעיון תחית הימאות העברית ונושאי חזונה . מבחינת השקפותיהם לפתרון בעיית עם ישראל הם באו משני כיוונים קוטביים , אך עשו יד אחת ברצונם להקים דור חדש של רודי גל עבריים . הזרם הראשון השתייך לתנועה הציונית המדינית' שראתה בכיבוש הים כעין מישלט בדרך להגשמת חזון המדינה , ואילו הזרם השני , שנתן ידו להקמת "ברית ידידי הספנות העברית , " בצורת ליגות ימיות בכמה ארצות , השתייך ברובו הגדול ליהדות המתבוללת , או לאותם היהודים , שציוניותם התבטאה * "התורן , " בהוצאת ,, צים , " חוברת , 17 יוני , 1958 עמוד . 7

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר