הקץ לדאלוי

עמוד:164

במקומם . ז ה היה עשוי להיות גורם חשוב בוויכוח : שהרי כל השאר אינו אלא מליצות . האחד גידפני על שאני רוצה לשלח את כל היהודים נגד רצונם לעבר הירדן r מוחל . השני חירפני על שאני רוצה לנהל תעמולה למען ממשלה שהיא , לדעתו , ריאקציונרית : מוחל . מה משמעותו של כל זה ? דבר אחד בלבד היה יכול להיות בעל משמעות ! מישהו , נוצרי ליבראלי או סוציאליסטי , היה מצהיר בשם מפלגה או עתון , כי הוא מתנגד לכל הגירה יהודית של ממש , או לפחות — שאין הוא רואה כל נחיצות בהגירה כזאת . למלה כזאת ציפיתי וציפיתי — לדאבוני , לשווא . מניסוי מעניין זה נובע , כאמת ששתיים כפול שתיים הן ארבע , שאם רוצים לנהל מדיניות ריאלית למען הבראתו הפוליטית של המצב היהודי כאן , בתחום מרכז מזרח אירופה , יש לכלול בגלוי ובהרחבה את שאלת ההגירה , ודווקא הגירה בקנה מידה ניכר , בפרקים הראשונים של התכנית ; משום שבלעדי זאת נחפש לשווא בעלי ברית ריאליים , אפילו בקרב הליבראלים , אפילו בקרב אותם החוגים השמאליים שעוד אפשר להתחשב בהם הלכה למעשה . בכל החישובים הללו אני מתעלם במתכוון מן השאלה , לאן אפשר וצריכים להגר , אולי יואיל נא ברוב טובו הקורא להיזכר , כי בשבילי שני המושגים הגירה המונית וארץ ישראל הם שמות נרדפים . ואולם כאן אנו מנתחים את הבעיה מצד אחר , אנו מנתחים מחלה שבה נגועים מוחות יהודיים ידועים . הייתי מוחל להם אילו היו חסידי ההגירה לגיאנה ; הייתי מוחל להם אפילו על רצידיב אטאוויסטי [ הישנות מחלה תורשתית , [ כגון האמונה בהגירה מפוזרת , כמו חברת "עזרה" הגרמנית ע"ה , שדגלה בנאמנות בכד , שמכל מאה מהגרים יהודים יש להרכיב עשרים קבוצות ולשלחם לעשרים ארצות . אבל לגבי סוג המנהיגים והפובליציסטים שאני מדבר בהם , העניין גרוע מזה . כשמזכירים את השאלה — בין שזה פובליציסט יהודי ובין שזה פקיד נוצרי , שר בבית הצירים או שגריר בז'נווה , — לא איכפת להם אם נודעת לשאלה חשיבות ואם לאו , אם יש לה פתרון ואם אין , ומה תהיינה התוצאות אם יניחו את השאלה בלא פתרון : הם יוצאיס ידי חובתם באמירת ה"דאלוי" ורואים בכך נוסחה מספיקה בתכלית כדי לעבור לסדר היום . ואני אומר לכם , עמיתים חשובים , שאין עוברים בכר אל סדר היום , אלא לחורבן . ח-ו-ר-ב-ן , שננו את המלה בעל פה , והלוואי ואהיה אני הטועה . אם כבר עוסקים בהטחת מלות נאצה כגון בגידה , הריני חושב לבוגד כל אדם המסייע להעלים את דבר דחיפותה של הדחופה שבבעיות , המעסיקה את יהדות מזרח אירופה . מאז ומתמיד היתד . it שאלה דחופה , אולם כיום יותר מאי פעם . אמנם , הזאב ישן י בחדשים האחרונים הוא התנפל על אנשינו לעתים רחוקות יותר מכפי הרגיל . ואולם , הרי לא יתכן שמישהו יהיה חמוד

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר