|
|
עמוד:153
קרנסקי שהכניסת 1 בספר החוקים , וטוב עשו הסובייטים שעשוהו לחובה . עלי ועל כמוני קצת קשה ( אף כי בני דורי הבאים מרוסיה מעידים שכבר הורגלו , ושבעצמם היו עתה מתנגדים לתחיית הכתיב הקודם ) — אבל לאלפי אלפים ילד וילדה המתחילים כעת ללמוד יש בדבר הקלה ענקית . בעניינים כאלה אין להביא בחשבון אלא את המתחיל ללמוד , לא את המלומד . זה דינה של כל לשון ולשון , קל וחומר של השפה העברית . כי פה מספר ה"יודעים" איננו כי אם אחוז פעוט של מספר אלה שעוד אינם יודעים וצריכים ללמוד . היש צורך לחזור על חסרונותיו של הכתב המרובע ? גם בניקוד המלא יש מגרעות חשובות . אין בו , למשל , סימנים ברורים לשווא הנע , לקמץ קטן , לדגש רפה . ועל כן בארץ ישראל גופא את השווא הנע בולעים , ואת השם " נעמי" או את המלה "צהריים" מבטאים בקמץ גדול . אבל העיקר הוא שניקוד מלא הריהו לוקסוס , אשר לעולם לא יתבסס בשוק הספרים ובעתונות . 1 לא רק מפני יקרותו . קודם כל , מפני שלא יספיקו מגיהים . כמה מטובי סופרינו — אולי מלבד המשוררים — יעמדו בבחינה פשוטה 11 לקחת עמוד מתוך כתביהם המה ולנקד אותו ניקוד מלא ? או בחינה עוד יותר פשוטה : אנא , הקורא הנכבד , לבטא בקול רם את המלים דלקמן : "בירושלים וביריחו ראיתי ילדים וילדות . " ערבני שיעשה שגיאה אחת במלה הראשונה , אחת באחרונה , ובשנית — שתיים . שיטת כתב , אשר בשבילה אין למצוא מגיה אלא אם כן יהיה פרופסור לשפות השמיות , איננה שיטה : היא אבסורד . אבסורד יפה , קדוש , כל מה שתרצו — אבל אבסורד . ומצד לימוד שפתנו והפצת שפתנו ? עיקר הצרה הוא שצריכים אנחנו ללמד לא רק את התינוקות , כי אם גם את המבוגרים , את הסטודנט , את העסקן הציוני . הלוא ידוע הדבר , כי לולא הכתב ה"סורי" הזה היה מספר הלומדים האלה גדל פי שלושה , אם לא פי עשרה . ולא די : גם אלה שכבר למדו באיזה אופן שהוא לדבר או לכל הפחות לפטפט — גם אלה אינם אוהבים לקרוא . שאלו נא את פי ידידיכם שלמדו לדבר עברית בגילם המבוגר — את הרופא , את המהנדס , אפילו את העורן דין שהוא מוכרח בעבודתו לקרוא כתבי יד עבריים : כמה מהם קוראים עתון עברי ? כמה מהם יקראו ספר עברי ? ואין זה תלוי בדלותה של ספרותנו ; מדי יום מופיעים תרגומי כל הטוב שישנו בספרויות הלועזיות . לא : הסיבה היא שקריאת ספר עברי , למי שלא הורגל בכתיב הזה מילדותו הרכה היא בבחינת "מפעל . " אי אפשר לאדם שכזה לפתוח ספר עברי ולעלעל בו כאשר יעשה בספר לועזי ( אפילו ששפת הספר איננה שפת אמו . ( כדי לקרוא בספר עברי צריך הוא לעשות התאמצות רוחנית , ל"חגור את מותניו" באופן מוסרי ... אין זאת אומרת , כי דרך התיקון היחידה היא הדרך ה"לאטינית . " ישנן
|
|