אקטיביזם בלשון

עמוד:150

נגד מעצור ה"בייישנות" יש תרופה ? ציבור . אין ביכולתנו , כמובן , לברוא ציבור עברי גדוש וצפוף ; ואולם במקרים שכאלה די לפעמים ביצירת סביבה מפוזרת , אך בתנאי שתהיה מחוברת על ידי איזה צו של משמעת . זהו כל סודו וזוהי כל תמציתו של רעיון "חברת דוברי עברית . " חברה זו אין צורך שתתאסף לוועידות או תבחר בוועדים . כל משתתף בה מקבל רק התחייבות אחת : לדבר עברית עם כל איש המבין עברית . על פי דוגמת התנועה האירלאנדית , אפשר לקבוע סימן חיצוני לחברי האגודה , למשל אות "ע" קטנה מעשה כסף שתו & ם בעניבה במקום סיכת החמד הרגילה . פירושו של הסימן : אנא לדבר אתי בעברית ! אמצעי ילדותי ! — יגידו ה"רציניים , " נשיב להם : כנגד מעצור ילדותי , יפה תרופה ילדותית . גם הקורא העברי הוא "רכוש נרדם" ברובו . עוד יש בעולם אלפים ורבבות של יודעי ספר , ואף לעשרה אחוזים מאלה בל יגיע הספר העברי . התירוץ ש"אין מה לקרוא בעברית" אמנם יש לו רגליים , אך על פי רוב דווקא על ה"קורא" הזה שאיננו קורא אינו חל התירוץ . פעם אחת עשיתי "בחינה" -.בחברה של קוראים בכוח כאלה קראתי בקול רם את רשימת התרגומים שיצאו לאור על ידי שטיבל ו"אמנות" ושאלתי אותם , אם באמת כבר קראו את כל הספרים האלה בשפה אחרת . מתשובותיהם נתגלה , ראשית , כי רובם אף לא ידעו ובפרט "לא שערו" שיש ספרים ממין זה בעברית ; ושנית — כי את החצי , לכל הפחות , של הרשימה , או לא קראו מעולם בשום לשון אחרת , או קראו בילדותם ( הלוא אין אדם קורא את הספרות הקלאסית אלא בגיל שלא יביננה ) והיו שמחים לעיין בהם שנית — אלמלא הקושי אשר בהשגת הספר העברי למי שאינו מסתובב בסביבת קנאים . "לקנות ספר עברי — אמר לי אחד מהם — אוכרח לעשות א כ ס פ ד י צ י ה ( מסע ) לחלק העיר הרחוק מביתי כשעת נסיעה ברכבת דלמטה . " הספר העברי חובתו ללכת אל בית קוראהו : זוהי תכנית "החברה של חובבי הספר . " כמובן , מורכב העניין הרבה יותר מהאגודה של דוברי עברית . קודם כל נחוצה בשבילו , כתנאי שבלעדיו אי אפשר , התאגדות של טובי המו"לים העברים לשם עריכת קאטאלוג משותף של הוצאות הספרים לשנה הבאה . אחרי כן — תקופה של תעמולה נמרצה בכל הארצות , כעין "דרייב" ( מסע תנופה ) לגיוס חותמים על התוצרת הספרותית הזאת , בשלימותה או בחלקה . אחרי זאת , במשך כל השנה , לא יצטרך הקורא בכוח לחגור את מתניו לשם אכספדיציה של ציד ספרים — הספרים יבואו אליו . אז ישאר עוד מעצור אחד , והוא הניקוד העברי או , נכון יותר , אי הניקוד . יש מאמינים , כי יבוא יום וכל ספרינו יופיעו מנוקדים : בזה אינני מאמין , כי אי אפשר הדבר מצדו המסחרי וגם מצדו הטכני . והספר הבלתי מנוקד

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר