|
|
עמוד:138
הרהורים על הדת ( נאום בווארשה , ג' פיון , תרצ"ו ( 1936 - ידידי , הנני ניצב לפניכם כתלמיד גרוע לפני רבו , או כילד לא ממושמע העומד למבחן לפני אביו . אני רואה לפני יהודים למדנים , הבקיאים ב"אותיות השחורות , הקטנות , " ומיטיבים ממני להבין את העניין , או שמבינים אותו אחרת . ועכשיו להתחיל ללמוד כבר מאוחר מדי בשבילי . איני יודע איזה רושם יעוררו בכם דברי . יתכן , כי מה שאומר יצלצל באזניכם כנאיבי , וקרוב לוודאי שלא אחדש בשבילכם מאומה , הואיל והדברים ידועים לכם לפני שנודעו לי , ואולי אין אני יודע את פירושם כפשוטו . רצוני כאן רק להשמיע את מחשבותי בעניין זה — לא יותר מכך , ועל כן אומר אני שהנני ניצב לפניכם כתלמיד לפני רב . 1 ידידי , אנשי השמאל , שבהם אנו לוחמים , קנו להם עד היום חסידים רבים בקרב הנוער ועוררו בהם התלהבות . מדוע ובשל מה עלה הדבר בידיהם ? עלינו להרהר בכך . יש בו באדם , בתור שכזה , דחף — אכנהי . העוז להגיע אל השמיים , להתנשא מעל העולם הזה ולהתאחד עם היקום , או האין סוף . כל אדם , כל קבוצה וכל עם מרגישים עצמם חדורים תחושת שליחות לשנות את העולם , לבנותו מחדש על יסודות של צדק . ובהזדמנות זו אומרים אנו , כי אם אמנם נועד אדם לשליחות כזאת , הרי אנו , היהודים , הננו נושאיה המעולים ביותר של השליחות . בזכרוני עולה תמונה מן התורה , שטמון בה — מכל מקום , לפי דעתי , — הגרעין , או התמצית של כל התפיסה הדתית . בתורה מסופר על יעקב אבינו , שבשנתו על הארץ , ואבן קשה למראשותיו , חלם על סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיטה , ומלאכי אלוהים עולים ויורדים בו . ידידי , אולי יודעים אתם פשט שני , ואילו בעיני נבנה כאן היסוד . יעקב אבינו ישן על הארץ , כמוהו כתולעת הצמודה לאדמה , ועם זאת רוצה הוא , לא יותר ולא פחות , מאשר להגיע אל השמיים ; בשכבו על האדמה הקשה מרחף הוא בשמיים . בין הארץ לשמיים מוצב סולם ו אפשר להעפיל בו מעלה ואפשר ליפול ממנו מטה . דבר אחד ברור , יש כאן קשר בין הארץ לשמיים .
|
|