ועוד לבעיה הערבית

עמוד:120

טובה לא תצמח מכך , שבמזרח גליציה חיים בצוותא פולנים ואוקראינים , ובמודאביה גרמנים וצ'כים . הוא , זאנגוויל , שמע , כמובן , על כל שיטות ה"א 1 ט 1 נ 1 מיה הפרסונאלית , " אך אין הוא מאמין בהן . האמצעי היחיד הוא ל ^ ים ביניהם גבול טריטוריאלי ; ובמקום בו לא ניתן לע * ים גבול ביניהם , משום שהגזעים מעורבים זה בזה יתר על המידה , באותן הערים ובאותם הכפרים — שם יש לנקוט את האמצעי היחיד — "חלוקה מחודשת של הגזעים . " יש להגיע להסכמה בינלאומית , שלפיה ייקבע תחום המושב של כל אומה , להכשיר את "תחום המושב" בשביל הגירה גדולה , ואז פשוט לצוות על כל היוונים באנאטוליה להגר ליוון ועל כל התורכים ממאקדוניה לטלטל עצמם לתורכיה . אני זוכר בבירור : הוא הזכיר את שתי האומות הללו , והדבר היה בדצמבר . 1917 כעבור שש שנים נתקיימה נבואתו : על פי הסכם השלום של לחאן " החליפו" תורכיה ויוון את מיעוטיהן ; למעלה ממיליון וחצי יוונים נאלצו לנטוש את אנאטויליה ולהתיישב ביוון וכמה מאות אלפים תורכים נצטוו לצאת מדרום הבאלקאנים ולנחות בתורכיה האסיאתית . החילופים נתבצעו בדרך שלא עלתה בקנה אהד עם תכניתו של זאנגוויל — באכזריות , מתוך רעב ובדמע ; אך העיקרון היה אחד , וחבר הלאומים סמך עליו ידיו , בהכירו שהאמצעי הראדיקאלי היחיד לפתור בעיות כאלה נעוץ ב"חלוקה מחודשת של הגזעים על פני כדור הארץ . " ואולם אז לא האמנתי לזאנגוויל ; אמרתי , שהעולם הנאור לא יסכים לעולם לשרשרת גירושים כזאת , כי כן , יהא הטיפול זהיר כאשר יהיה , עצם הדבר — הגירה מתוך כפיה — הוא מעשה נורא שלא נשמע כמותו . — מדוע , "נורא" — ? שאל זאנגוויל והוסיף לפרח & לפני את טיעוניו . אין הכרח שיהא הדבר "נורא . " מעשה ילדות וסנטימנטאליות טפשית הוא בימינו לראות בהגירה המונית טרגדיה . מיליונים אנשים מהגרים שנה שנה , ותשעים ותשעה אחוז מהם מגיעים על ידי כך לאושר . הגירה המונית אינה טרגדיה , היא אחת התופעות הבריאות ביותר של החיים הסוציאליים היום . — אבל לא כשהדבר מתחולל תוך כפיה ! ועל כך אומר זאנגוויל , שאף זה אינו אלא תירוץ ילדותי . כל הגירה היא פרי "כפיה , " אלא שהאילוץ עדיין אין שמו "חוק : " שמו "רעב" או "פוגרום , " וההגירה אינה מאורגנת , אלא בגדר תוהו ובוהו . מוטב איפוא אלף מונים שהאילוץ ייקרא "חוק , " שהתנועה תהא מאורגנת משני הצדדים , ובתוך כך ידע המהגר שהוא אינו יוצא לגלות , כי אם אל עמו שלו , כדי ליצור את אחדות העם ... [ 1926 ]

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר