|
|
עמוד:85
במסגרת תנאים נורמאליים ו"הוגנים , " כלומר , בארץ המיושבת על ידי שני לאומים חדישים או יותר ונשלטים בקורטוב של כבוד כלפי שלטון עצמי , מן ההכרח שידו של הרוב האתני תהא על העליונה בסופו של דבר , ותכונות האופי הלאומיות של אותו רוב יתחלחלו באורח בלתי נמנע אל תוך כל היבט בחיי המדינה למרות כל סעיפי ספר החוקים הנוגעים לדו לאומיות , או תלת לאומיות , או לאומיות בעלת שבע פנים , מובן , שתנופתו וקצבו של התהליך הזה cqr תלויים בגודל הרוב : רישומו יהיה ניכר בקושי אם היקפו יהיה רק כדי 60 אחוז ; ואם יעלה על 80 אחוז תהא ההתבוללות מהירה ועמוקה ו בעוד שאם יהא הרוב כדי 90 אחוז של גזע אחד תיראה הארץ חד אתנית לחלוטין , והדעת נותנת שהתייר הסקרן ביותר יתעלם מעצם קיומם של מיעוטים מוגנים ושל בתי הספר הבלתי פגיעים שלהם . מובן , שאם אני מזכיר אחוזים , הרי זה רק כדי להמחיש את טיעוני : במציאות כמעט שאין לקבוע לעולם מידות מדוייקות כאלה . אלא שמגמת המציאות ברורה : מדינה בעלת חוקה דו לאומית או רב לאומית , אך בעלת יתרון מספרי ברור של יסוד אתני אחד , מטבע הדברים תטה ליהפך למדינת ר 1 ב לאומית . במקרה שלנו משמע הדבר הוא זה : אם ייגזר עלינו היהודים להישאר לעולם מיעוט בארץ ישראל , אפילו מיעוט מוגן על ידי החוקה הדו לאומית המעולה ביותר שניתן להעלות בדמיון , הרי בסופו של דבר תיהפך ארץ ישראל כולה למדינה ערבית לאומית , ובתוך כך יימחה בהדרגה , אך באורח בלתי נמנע , כל ביטוי מהותי של ייחודנו היהודי . ואם , להיפר , ניהפך אנו היהודים לרוב בארץ ישראל ( ובמקרה זה , אין ספק שיהא זה עניין של גאווה לנו להעניק לארצנו את החוקה המושלמת ביותר מכל החוקות הדו לאומיות , ( תהיה המגמה בכיוון ההפוך , לעבר מדינה יהודית לאומית בעלת צביון יהודי מובהק ושלם וייחוד גובר והולך ; ומגמה זו תגבר ותלך משנה לשנה , משום שרוב יהודי פירושו יהיה דלת פתוחה לעליה יהודית נוספת . אכן , הסיכוי "הלאומי" הצפוי לערבים תחת רוב יהודי יהא בהיר הרבה יותר מן הסיכוי "הלאומי" הצפוי ליהודים במדינה שבה הרוב הוא ערבי . הטעם ברור : ארץ ישראל שוכנת בטבורן של כמה ארצות שתרבותן היא ערבית ותוסיף להיות ערבית . ערביי ארץ ישראל ייהנו תמיד מיתרון הגישה הנוחה להשפעות ערביות מעבר לגבול ; מה שאין כן היהודים .
|
|