|
|
עמוד:80
כולם ל"מדינות אומוית , " לשונותיהם — לשונות מדעה , ויש לערוב לאוטונומית הפנימית שלהם , לקיים את בתי הספר ושאר מוסדותיהם הלאומיים בכספי תקציב המדינה , ולאשר את זכותם להטיל מסים על חבריהם . ייצוגם בפארלמנט המדינה צריך להיות הוגן ופרופורציה ; וכל זה בלא כל הבדל בין שמספרם של בני הלאום הוא רב ובין מועט — ; אותן הזכויות ללאום המהווה תשעים אחוז מכלל אוכלוסיית המדינה וללאום המהווה את שאר עשרת האחוזים או פחות מכך . זה היה הרעיון המנחה שלנו בהלסינגפורס . לא הגשמנו אותו לא ברוסיה ולא במדינות אחרות , אך נשארנו נאמנים לרעיון הלסינגפורס , ואני , למשל , מטפח תקווה עזה , שהמדינה הראשונה שתגשים אותו תהיה ארץ ישראל שלנו — לאחר שניהפך בה לבעליה . אם מאמינים האדונים הבטלנים האלה , שהערבים יסכימו להסדר כזה , שוב אין צורך להתווכח על כך בינינו היהודים : אנו היהודים כבר מסכימים לזה — אפילו שוביניסט וקיצוני ואוכל אדם כמוני הקטן הולך אל הערבים ואומר להם . אחים , אנו היהודים התלכדנו כולנו סביב הצעה כזאת , ובכן — התקבלזה ? ואולם אחינו הערבים ישיבו : — לא , אלה דברים בטלים . אין וו כלל שאלה של זכויות , זוהי שאלה של מספרים בלבד : מי יהווה את הרוב ב"פלשתינא" ? ולמרבה הצער יהיו אחינו הערביים צודקים בהחלט . אני מאמין שהאנושות מתקדמת , ואם כך , הריני מאמין , כי תוך מאה שנה בקירוב תהיה כל מדינה דו לאומית או תלת לאומית או רב לאומית . ועם כל זאת לא יהא מנוס מכך , שאותה מדינה , שבה יהא ללאום מסויים רוב ניכר , תישאר היא בפועל מדינה לאומית של אותו לאום , וכל שיווי הזכויות של בני מיעוט אחד או של שניים או שלושה מיעוטים , — יישמר מעמדם תוך רגישות מקודשת ככל שתהיה — לא יוכל לשנות את העובדה הזאת ו כל מדינה — תהא חוקתה אשר תהי — הינד . ותוסיף להיות מדינה לאומית של הרוב הלאומי שלה . העיקרון הזה יש ל 1 שני יוצאים מן הכלל : א ) אם הרוב חסר כל כושר תרבותי , כמו , למשל , הכושים בדרום אפריקה ( אף על פי שאין לדעת כלל אם לעולם יישארו אלה חסרי כושר תרבותי ) ; וב ) אם אין לה למדינה משטר דמוקרטי והיא נשלטת באלימות . ואולם בתנאים תקינים , כלומר , בארץ שבה
|
|