|
|
עמוד:77
מיליונים הרוצים להתיישב בציון , וזהו ורק זהו עסקי . כמו כן , אין זה עסקי , אם תושביה הבלתי יהודים של ארץ ישראל הם "יהודאים" או לא : זה עסקם המה , ועצתי לה' בן אב"י — שקודם כל ינסה להפיץ את תגליתו זו בין הערבים עצמם ולקבל את תשובתם . בהזדמנות ז — 1 הערות אחדות על דבר יחסי שלום בינינו ובין תושביה הבלתי יהודים של ארץ ישראל . כולנו חפצים בשלום . כולנו שמחים היינו עד מאוד , לו נודע לנו , כי אפשר לכרות שלום בלי לוותר על הציונות . אבל הציונות איננה מלה ריקה ; היא מלה שיש לה תוכן קבוע , תוכן שאי אפשר לבטלו אף להמירו בתוכן אחר , והתמצית של התוכן הזה היא עליית יהודים מהגולה לארץ ישראל . כל זמן שלא יסכימו שכנינו לתמצית הזאת , ה ם אינם רוצים בשלום ואין מה לעשות אלא להילחם בעד העליה . ישאלוני : עלייה — עד איזה מספר ? מיליון ? שני מיליונים — ? גם על זה תשובתנו פשוטה מאוד : נדר 1 ש עליה עד אשר החיים עצמם יגידו : ו ו י ט ו , עד כאן , ולא הלאה , כי אין מקום בארץ עוד . אבל הזכות להכריז על ה"וויטו" הזה היא אך ורק בידי החיים עצמם , לא בידי אנשים , בייחוד לא בידי אנשים אשר בכלל אינם רוצים בעליה עברית . וזהו בדיוק אותו העיקר , אשר על אודותיו נלחמים בנו מנהיגי שכנינו הבלתי יהודים . הם טוענים , כי זכות ה"וויטו" על העליה העברית זכותם הם . הפיקחים שבהם אינם אומרים : אסור להיכנס אף ליהודי אחד . הם אומרים : כניסת יהודים — כן , אבל תנו לנו את היכולת להחליט , באיזו מידה ובאלו מספרים מותרת הכניסה הזאת ומתי צריך להגביל אותה או להפסיק אותה לגמרי . ודווקא זהו אותו הדבר העיקרי שאנחנו לא נסכים לו לעולם . לא נסכים שתינתן להם הרשות להגיד : "סטופ . " בשביל זה דרשנו כי תימסר הנהלת ארץ ישראל בידי ממשלה לא מקומית . בשביל זה , כל זמן שיש בארץ רוב בלתי יהודי , לא נסכים לייסוד ממשלה מקומית התלויה ברצונו של הרוב המקומי . בעניין הזה אין מקום לשום פשרה , והעניין הזה הוא הוא מרכז הכובד של כל הניגודים בינינו לבינם . מנקודת המבט של טכניקה עתונאית כתבתי מאמר משעמם , ואתפאר נא שבכוונה כתבתי ככה : קרעתי שלוש פיסות נייר שהתגנבו בין שורותיהן
|
|