משבר הפרוליטאריון [ב]

עמוד:45

את עבודת השרירים . גרמני אחד חישב ומצא , שאילו ביקשו היום , בעיצומו של המשבר , להעסיק את כל 20 מיליון המובטלים , כי אז לא היה ניתן לספק לכל פועל שרירים יותר מחמש וחצי שעות עבודה בממוצע / בעוד שלכל עובד מוח היו שמורות שש וחצי שעות , לא כל שכן למהנדסים ולמנהלים , שהיו בוודאי נאלצים לעבוד לפעמים גם בלילה , בבתיהם , כפי שעושים זאת רבים מהם גם היום . כשאני אומר , כי פועלי השרירים נהפכים בהדרגה למעמד בעל זכויות מיוחדות , אפילו בחברה הקאפיטאליסטית , אין זה כלל פאראד 1 כס . זה מכבר היה הדבר לעובדה . בארצות המערב המתועש 1 ת מאוד שוב אין זה דבר נדיר ( בייחוד היה המצב כך לפני שנה או שנתיים , בטרם נתהולל המשבר , ( שפועל מיומן משתכר יותר ממהנדס , או יותר מעורך דין זוטר , או מרופא כפר . ואולם לא בזה העיקר . העיקר הלא בזה , שממעמד אחד ( עובדי המלח ) דורש המשק מכלול סגולות , וככל שיחלוף הזמן כן תגדלנה הדרישות , ואילו ממעמד שני ( פועלי השרירים ) דורש המשק , ככל שחולף הזמן , פחות סגולות ייחוד — ועם זאת נשארת בעינה חובתו הקדושה של המשק לקיים את המעמד הזה . בהבדל זה נעוצה משמעות "זכות היתר . " זכות יתר זו הנני מעניק בלב שלם , אך היא משנה את כל יחסנו לגבי רעיון ה"מעמדות . " בשעה שנוצר פולחן הפרוליטאריון , שעד היום עדיין " נסחבת" עמו אפילו האינטליגנציה האזרחית , התבסס הפולחן הן על גורמים חברתיים והן על גורמים מוסריים , או אפילו סנטימנטאליים . כבר ראינו , כי מצב זה נשתנה שינוי ניכר . משמעם של הגורמים המוסרי והסנטימנטאלי היה : הפרוליטארי 1 ן הוא מעמד סובל , מדוכא . ולפנים אמנם כך היה המצב . לפני שמונים שנה בקירוב , בעת שחקר מארכס , באנגליה , את רמת שכר הפועל שם , אכן היו תנאי חייו של הפועל גרועים בהרבה מאלה של הכושים במדינות העבדות של ארצות הברית . ואולם הווי זה נעלם זה מכבר . איש באנגליה , באמריקה , בגרמניה , בצרפת , בהולאנד , בבלגיה ובאוסטריה לא יאמר כי בזמנים כתיקנם שרוי מעמד הפועלים במצב אומלל מבחינה כלכלית ; אם ישנה באותן הארצות מצוקה אמיתית , הרי אין היא מנת חלקו של הפר 1 ליטאריון , כי אם דווקא של חלק מבעלי הנכסים הזעירים . מעמד הפועלים , מבחינה פוליטית , הוא אחד המעמדות האדירים , ובכמה ארצות הוא בעל רכוש קיבוצי — בתים , באנקים , בתי חולים , עתונים — שרבים אחרים יכולים להתקנא בו . בקושי ניתן לקשור כל זאת ל"פולחן" הסנטימנטאלי הישן בדבר ה ^ שביר לעולם , העני והמדוכא : לא הוא המשביר הראשי , ולא הוא עני כל כך , והוא לגמרי אינו מדוכא . הריהו מעמד ככל המעמדות ; תועלתו בצידו , אך זה מכבר אין הוא ממלא את התפקיד הראשון במעלה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר