משבר הפרוליטאריון [ב]

עמוד:38

משבר הפרוליטאריון [ ב ] זה לא מכבר חישב כלכלן גרמני ומצא , כי יש ל 1 למשבר העולמי הנוכחי לא סיבה אחת בלבד ולא שתיים , כי אם מספר סיבות ניכר למדי t הוא מונה 235 סיבות . על כן כדאי להתעכב לפחות על אחת מהן : על משבר הפרוליטאריון , ולשאול עצמנו : אולי ז 1 החשובה בכל הסיבות 1 מדובר כאן לא במצב האבטלה היום 20 ) או 25 מיליון נפש , בין שליש לרבע מכלל הפרוליטאריון בעולם . ( הבעיה עמוקה לאין ערוך ! היא היתה בולטת למדי זמן רב עוד לפני הירידה הנוכחית בייצור העולמי , ואולם מתוך שהוסיפה האנושות לחיות תחת השפעתה של הצגת דברים מקובלת , נוסח " אחת ולתמיד , " היא לא הבחינה בסימנים . הואיל והאנושות , בלא הבדל מפלגות , הורגלה במשך שנים רבות לרעיון , כי ה"פרוליטאריון , " כלומר , ההמון , המשקיע בייצור את כוחו הפיסי , ובייחוד הפרוליטאריון התעשייתי , הוא הגורם החשוב ביותר ורב העוצמה ביותר בהתפתחות המשק ; כי עושרו של המשק העולמי יכול לגדול רק בד בבד עם צמיחתו של הפרוליטאריון ; כי אנו , אנשי המעמד הבינוני , איננו אלא בבחינת תופעת ארעי , כיון שתהליך החיים דוחף גם אותנו בהדרגה אך באורח בלתי נמנע לפרוליטאריזאציה ; בקיצור , כי התקדמות המשק , התרבות והפוליטיקה והכל בכל כל בנוי על גידולו של הפרוליטאריון . תפיסה זו היתה מושרשת בנו עמוק כל כך , עד שלא הבחנו ולא הבינונו אפילו את הסימנים המובהקים ביותר של תופעה חשובה יותר לאין שיעור : העובדה , כי המשק החדיש מצביע על נטיה להתפתח במידה גוברת והולכת באמצעות יישום השכל והרוח , ובמידה פוחתת והולכת בעזרתו של הכוח הפיסי , וכי הםועל יוצא של נטיה כזאת יכול להתבטא אך ורק בירידתה האיטית של משמעות הפרוליטאריון בתור גורם ייצור . אין בכך משום עלבון לאיש . מארכס לא רצה "לעלוב" במעמד הבינוני בשעה שהסביר , כי במצב המשק של אז אין לו למעמד הבינוי כל סיכוי להתפתח — ועל כן , למרבה הצער , עליו לאבד בעתיד את משמעותו ולהתחיל להיעלם . ממש כך אפשר היום להשתמש באותו טיעון כלפי מעמד חברתי אחר — דהיינו , כלפי הפרוליטאריון . ואולי — במידת הצדקה גדולה הרבה יותר . לגבי גורלו הטראגי של המעמד

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר