|
|
עמוד:33
שום תוצאות "בלתי נמנעות" לא היו לדבר , המחירים לא עלו אף בפרוטה אחת בשום ענף , בשום חנות ; להיפר — המחירים התחילו לרדת , וכיום אפשר בלירה שנתפתתה , כלומר , בחמישה עשר שילינג , לקנות בלונדון אותה הכמות של דברים שונים , שלפני חצי שנה היתד . עולה עשרים וחמישה שילינג . גם תוצאות "בלתי נמנעות" אחרות לא באו , כגון , הוצאת פקדונות מן הבאנקים , עיכובים באשראי ובנכיון שטרות . העולם כמנהגו נוהג ; בחוץ לארץ אף התחילה הלירה לעלות שוב ללא שום יחס אל מלאי הזהב , מסיבה זו בלבד שבאנגליה שמרה היא על ערך החליפין שלה , ואף בתוספת עודף . וזה קרה באורח "מלאכותי" ביותר דווקא ו אפילו לא על פי צו של הממשלה , אלא מתור שהאוכלוסיה עצמה נדברה וגמרה אומר ; כשנודע שם על ירידת הלירה , מיד הודיעו הכול פה אחד , בתמימות , בסתירה למדע , בקלות דעת : " לא נכיר בכד , לא נניח להעלות את המחירים — " ! כלומר , יזמו אותה הפעולה הדמיונית של התנגדות לחוק מחזור הכספים , שעליה היה אומר לנו לפנים הפרופיסור : רעיון הבל של תינוק , ממש כנסיונו של מלר פרס להטיל איסור על "גיאות הים" ( ואולי לא פרס 1 ההדיוט אינו זוכר עוד . ( מעניין עוד יותר , שמאבק זה עם ה"חוק" הצליח לא רק באנגליה העשירה ; לי , למשל , כותבים מארץ ישראל הקטנה והעניה , מקום שם הלירה המקומית תלויה בלירה האנגלית ויחד עמה ירדה באותו אחוז עצמו : "אצלנו לא נתייקר כלום . האופים אומנם ניסו להעלות את המחירים , אבל ראש העיר קרא אותם אליו ודיבר אתם קשות , nrn TDI בהם . " ובכן , היכן ה"חוק" ? כאן פסיכולוגיה , רצון האדם , ול , 1 כנראה , ניתנה היכולת לקבוע את ערכו של מטבע הנייר באותה היציבות , כאילו היה זה מלאי הזהב . אמת , בזמן לימודינו כבר קיים היה ניסיון ( מתון מאוד ) להכניס פסיכולוגיה ביסוד מדע הכלכלה : היתד , זו "האסכולה האוסטרית ; " היה גם מלומד גרמני , מחבר הספר "תורת הכסף הממלכתית , " ובו , זכורני , הובאו ראיות , שהמטבע האמיתי אינו זהב , אשר בעצם אין לשום אדם צורר בו , אלא שטר אשראי של נייר דווקא , מפני שמאחוריו ניצב הערר כולו של משק המדינה , כלומר , אימון , כלומר פסיכולוגיה . אבל הרציניים בפרופיסורים לימדונו לנהוג זהירות בתורות אלו : מינות , או לפחות פאראדוכסים . והנה מתברר ... אם מלוא נפשו יתעזז אדם , יוכל לומר : בתחום הכלכלה המדינית עתירי ההשכלה שבמלומדים אינם , בעצם , אלא הדיוטות ככל אחד מאתנו . ודאי , יודעים הם הרבה יותר עובדות ומספרים ; אבל , כמוהם כמונו , אין הם יודעים שום "חוקים" — מפני שלנוכח תנאי המציאות החדשים נתגלו ה"חוקים" כדברים שבספרות גרידא .
|
|