השקפה על בעיות מדינה וחברה

עמוד:26

לחלוטין י המצב האידיאלי יהא חברה בלא שליטים בכלל : הואיל ודבר זה בלתי אפשרי בבירור בשלב הנוכחי של התפתחות האנושות , יהיו נא שלטון ושליטים , אבל רק עד כמה שבהיעדרם תתהווה סכנה ברורה . להגן על חבריה מפני סכנה , זוהי בעצם חובתה היחידה של המדינה . אלו סכנות ? התקפת אויבים מחוץ / התקפת פושעים מבית ו התקפת מחלה עקב הזנחה בהיגיינה הציבורית , וכיוצא באלו — אפשר , כמובן , להאריך את הרשימה , ככל שמתרבים צרכי האדם ודרישותיו , ככל שהוא מגלה נכונות גדלה והולכת להקריב חלק מחירותו הפרטית ומקנייניו כדי להתגונן באורח קיבוצי מפני סכנה ( סבל , ( או כדי להבטיח לעצמו טובות הנאה מסויימות באורח קיבוצי . ג ) אחת הסכנות האורבות לחברה ז 1 של בני חורין היא סכנת הדלות . סכנה ז נחשבה במשך מאות בשנים כעניין החורג מתחומי דאגתה הישירה של המדינה ו הדלות נחשבה לתחום פעילותן של צדקה פרטית ושל הכנסיה . במשך מאות בשנים לא חשה המדינה כל אחריות לבני אדם הגוועים ברעב או מתים ממחלות בעטים של תנאי שיכון פגומים . ואילו התפיסה היהודית היתה שוגה מלכתחילה — לפיה היתה זו מחובת המדינה להילחם בעוני על "פי העקרונות שננקבו לעיל , כשם שמחובתה ללחום בפשע ובאויבים זרים . החוקה שתכונן על פי העקרונות הללו תהיה חוקה ליבראלית ודמוקרטית בעיקרה . לפיה תיווצר מדינה "מינימאליסטית , " שתתערב בענייני חירות הפרט רק כשיהיה צורך לפעול למען הגנה הכרחית , ותימנע מכל התערבות מעבר לנקודה ז . 1 היא תערוב במיוחד לחופש הביטוי ( מה שעולה , כפי שראינו , מחופש הדיבור אצל הנביאים ) — חופש ביטוי בכל מובניו של המונח הזה . וכן חופש ההתארגנות . אבל היא תקיף גם שיטת הגנה מפני העוני ותהא מבוססת על עקרון ה"פאה" / וכן תקיף מקצת אמצעים לחולל "התפרצויות" חוזרות ונשנות לתיקון החברה , בלא שפיכת דמים , תוך אישור חוקי , על פי החוקה , "התפרצויות" שתתקרבנה בהיקפן ובתנופתן לקנה המידה ולהשפעה של "מהפכות" חברתיות של ממש . השיטה לחיסול העוני על ב & יס ה"פאה" יהא דבר שונה לחלוטין מן הסוציאליזם . לא יהיה ולא כלום בינה לבין הנוסחה המפורסמת של לנין : " מי שאינו עובד אינו אוכל . " בתנאים של ימינו , א י ן מנוס ממצבים שבהם " עבודה" אינה בתחום הישג ידם של חלקים ניכרים של החברה , ואבסורד הוא לפסוק שהזכות לאכול מותנית מכל בחינה שהיא ביכולתו של אדם למצוא עבודה או להתאים עצמו לתנאים הכרוכים בעבודה בכל מקום שהוא או בכל זמן שהוא . זכותו של אדם למזון מותנית בטעם אחד בלבד , — היזקקותו למזון . זוהי כוונת התנ"ך בדברו על היתום , האלמנה והגר , דהיינו —

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר