|
|
עמוד:11
ברוך הוא ומעבירים את רוע גזירותיו . תפיסה זו מנוגדת לציוויליזאציה הסטאטית . אלוהים ברא את העולם כדי שיפותח וייבנה מחדש בידי בני אדם : שינויים חברתיים מתמידים הם מטרת ההלכה היהודית . רעיון היובל הוא אמצעי ראדיקאלי כנגד התחפרותם של מעמד רכושני או חברת בעלי קרקעות . התנ"ד רוצה בחברה דינאמית ועל כן הוא מתנגד לסוציאליזם הגוזר על החברה מתכונת קבע השמה קץ לשינויים . " מה יהיו פני החברה במדינת ישראל לעתיד לבוא ? דיוניו של ז'בוטינסקי בבעיות הסוציאליות נעים לאורך שני צירים ; האחד מעוגן בנסיון ליישב את סכסוכי העבודה שהביאו כמעט למלחמת אחים בישוב העברי בשנות ה 30 הראשונות , והשני — בהצעה לעיצוב מבנה קבע לחברה מתוקנת . עם זאת , מובן , ששני הצירים יונקים זה מזה ומשפיעים זה על זד , אהדדי . אשר לתקנת השעה — יסודה בהכרת עליונותו של האינטרס הלאומי . כל עוד שרוי המפעל הציוני בתהליך התיישבות , וכל עוד לא הוגשמה המטרה הסופית ( וממילא , לרוח ימינו , כל עוד לא הגיעה מדינת ישראל אל המנוחה ואל הנחלה ) — אין מקום למלחמת מעמדות , ומן הדין לשעבד כל אינטרס מעמדי וכיתתי למען האינטרס הלאומי . משטר התיישבות תקין מחייב שקט תעשייתי , הסכמה לפשרה , נכונות להקרבה , הליכה משותפת , שכם אל שכם , לעבר היעד הלאומי . לפיכך הציע ז'בוטינסקי לבטל את השביתה וההשבתה , לכונן לשכות עבודה נייטראליות ולהנהיג משטר של בוררות חובה . הצעותיו אלה עוררו עליו את חמתם של יריביו במחנה הציוני שהאשימוהו בפאשיזם , בטיפוח נטיות ריאקציוניות , והכפישו את שמו כ"אוייב הפועלים . " טענתם היתה שהוא מבקש להעתיק את משטר הקורפוראציות של איטליה הפאשיסטית על כל המשתמע ממנו . האשמה ז 1 לא היה לה כל שחר . שנים רבות עוד לפני שהנהיג מוסוליני את הקורפוראציות כבר דנו הוגי דעות שונים בהצעות שמגמתן היתה להחליף את הפארלמנט המדיני ב"פארלמנט סוציאלי , " או ב"פארלמנט כלכלי , " או "תת פארלמנט כלכלי , " והכוונה היתה להפריד בין הסמכות הפוליטית במדינה לבין הרשויות הקובעות את מסגרות החברה ואת זיקת הגומלין בין העובד והמעביד . גם ז'בוטינסקי דן ברעיון "הפארלמנט הפונקציונאלי , " והבעיה טרם ירדה מסדר יומם של חכמי המדינה עד היום . ואולם בינו לבין הפאשיזם אין ולא כלום . כידוע אין ב"ד 1 קטרינה הפאשיסטית" כל חידוש רעיוני ; להיפר , עיקריה שאולים רובם ככולם מהשקפות מגוונות בתחומי מחשבה שונים : יש בו משהו מן הסינדיקאליזם ומתורתו של דוח' סורל " ) הרהורים על האלימות ( " ומהגל — ערב רב של מוע £ גימ . קדם לו למוס 1 ליני גבריאלה ד'אנונצי , 1 שפרסם חוקה לפיומה לאחר כיבושה בשנת , 1919 ובה נתכוון לכונן משטר ק 1 רפ 1 רא טיבי על סמך העיקרון הפונקציונאלי , — לרתום את כל המעמדות ( מעסיקים , פועלים , סוחרים ) למשימה אחת שמגמתה הגברת הייצור ואיסור מלחמת המעמדות . אבל ההבדל היסודי בין משטר הקורפוראציות לבין הצעותיו של ז'בוטינסקי נעוץ בכך , שבאיטליה מיבנה המדינה הוא אטאטיסטי — מדינת משטרה וקסרקטין , ואשר בה מקור כל הסמכות הוא הרודן , ואמצעיו הם טרור ודיכוי חירויות הפרט והשפלת האדם עד דכא — ההורית שכנגדה מתקומם ז'בוטינסקי בכל נימי נפשו . Hadar , New York , November 1940 , p . 99 9
|
|