נספח ב משא על שלמה בן־יוסף

עמוד:1009

בפנינו . ואתה , עולה בית " רי , חדש או ותיק , עבור על פני הארץ כבעל-ביית . העמק והשרון — שלנו הם . כל הרוח המפעמת את הביניין - שלנו הוא . העמק , חניתה , הכבישים — כולם שלנו , כי אנחנו בנינום ברוח ראש פינה ועכו , והדם - טל הוא המזריע זרע . אמרתי בפתח דברי : אל תזכירו את שם בן יוסף . אסור . רק ברגע של קדושה מותר לכם לעשות זאת . רק במקום הקדוש ביותר , בקודשי הקודשים של בית המיקדש , ביום הכיפורים הקדוש ביותר , רשאי היה הכהן הגדול להזכיר את השם . ולפני שנשא את השם על פיו , שאלוהו הכהנים אם אין לו הירהורי עבירה . זיכרו זאת . כל מקום בעולם הוא קודש הקודשים , כל יום - יום הכיפורים . בעבודת יום יום זיכרו זאת , ברגע של שי עמום ושל התבטלות : או לעזוב את בית"ר , או לזכור את הכתר . בית"ר , תעודה רבה ומשא כבד הטיל עלייך הגורל . אלוהים , ליגון בחרתנו . שאו יגון זה באותה הגבורה . ואז בעתיד , כשייזכר שמו של הגיבור הקדוש , ייזכר גם שם תנועתנו . הוא היה נציגנו ובא כוחנו . רשות לנו להתפאר בו . הענק הזה שלנו הוא . ואני , שאולי אין בבית"ר נפש מליאת זעם כנפשי , נוטל לי את הזכות להגיד : הינחמו . הוא אחד מאחינו . לנו הוא ולא לאחרים . מקום הולדתו — בית"ר . נתאמץ נא להיות ראויים לטראגדיה נעלה זו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר