|
|
עמוד:1008
בלורית , אולם מסודרת בטכס ידוע . כאן דיברו על בלורית כעל מה בכך , כעל מובן של רשלנות . מבין אני , שאדם שנתקל במעצורים של יום יום אין ראשו ולבו נתונים לצורה ולסדר . יש ציונות של די לוקס , ולעומתה - ציונות הפרך של פלוגות הגיוס בראש פינה והכותל . בתנאי הפרך מר כינים ראש לפני מהלך החיים ונכנעים לו . והנה קם אדם בינינו , שברגעים כאלה מצא כוח בנפשו לא רק להתגבר על הפחד , אלא אף על האדישות . לא הרכין ראש , ואת כל הטכס של בן מלך קיים . חשובה המיתה ביופי . את זה לא נשכח . בכלל האשליות יש גם כזאת : עוד מעט ותבוא הגאולה : קודם לא הבינו אותנו וסבלנו לאין שיעור ולאין ערוך , אבל הנה יום בא ועם ישראל יתייחס אלינו כאל בניו , וייתן גם לנו ליהנות מכול הדברים הטובים . אולם אשליה היא , שתתגשם רק כשתחדל בית"ר להיות בית '' ר . אינני יודע , אם בית"ר תקטוף את פרי חינוכה . ליהווי ידוע לכם ו אלוהים ליגון בחרתנו . עוד פעמים רבות תעמדו בארץ ישראל ובגולה לפני ניסיון לוותר על הטכס , על ההדר , שהרי מי חושב עליו ברגעים של סבל קשה / ואני אומר לכם : א ל תוותרו ... עקרון זה , שבית"רי הוא בן מלך , אולי יש בו כל התורה הבית"רית , קיצור של תורת פינסקר והרצל , וגם מן היפה שבתורת אחד העם , והתמצית של כתבי הקודש . ממרגליות אלו נעשה הכתר הבית"רי . אתה מלך ובן מלך . יבוא אשר יבוא , אולם אתה אל תשכח , ואל תיכנע לדעת הקהל . אל תקבל את מינהגי הרחוב . אתה השליט , ועליך לשנות את היהודים . עברית - ? אתה תהיה יוצרה . המשק : — אתה תתקנו . ואף כיצד ללכת לתלייה תלמד את היהודי ואת שאינל יהודי . איננו חייבים לחטט בעובדות : ההיתה או לא היתה מישמעת . אין זה עסקנו . שלושה יצאו לדרך המלך . לא התכוונו להרוג , ולא הרגו . הם רצו לשים קץ למצב , שדמו של יהודי מותר , ודם של לא יהודי אסור . מצב כזה אסור שיהא קיים . ואם יש צורך , אזי לאחר מעשה , אני ראש בית"ר , נותן לך בן יוסף ולשני חבריך פקודה לצאת לדרך המלך ולעשות את אשר עשיתם . יישר כוחך , בן יוסף ! נכון עשית . את פקודתי מילאת . אני שולח לך אות הצטיינות . גם התליין שאל את עצמו : כלום כדאי היה לעשות את הדבר הזה . י הוא , התליין , חשב , שאולי ישפיע פסק הדין על הנוער העברי . סוף סוף והנוער היהודי הוא בעל שכל ואוהב את החיים , נלמד אפוא אותו לקח . הוא ושולחיו טעו מרה . לא עבר שבוע ימים מלאחר תליית בן יוסף והחלו להבין את טעותם . ועכשיו , לקודשי תנועתנו , למזבחותיה , נוסף עוד אחד . על ברכתנו 'תל חי' נשמעת תמיד ברכת תשובה . ' תל חי , ' אבל זה עשרה שבועות , שלברכתנו 'הלחי' מצלצלת באוזני התשובה : 'גרדום . ' הגרדום נעשה קדוש אצלנו . עדיין איננו מבינים את הלקח שבדבר . סוף סוף , בתל חי נוצחו תרומפלדור וחבריו . הם נהרגו שם , ובכל זאת מזכירים אנו את המקום והמלים - כמזכרת ניצחון . גם הגרדום הוא מקום של קורבן , ולא מקום של ניצחון . אלא מי יודע דרכי רוח אלוהים . יש בהיסטוריה דוגמא של עם , שאבדה מדינתו . לא נשארו בו לא סופרים ולא מנהיגים , נשאר רק איכר , שאף קרוא וכתוב לא ידע . נשאר מיזמור , נשארה אגדה . אני מדבר בסרבים וב שירם 'שדה קוסובה . ' שמה נהרגו לפני 450 שנה טובי בני-העם . את הכול שכחו , ורק את שיר המפלה הזאת לא שכחו . מסביב לשיר זה התארגנו והתאספו במשך ארבע מאות שנה עד שהגיע הזמן ובשם מפלת קוסובה אירגנו את המרד . תל חי וגרדום — לקח הם של ניצחון , לקח לשיחרור ולהתעוררות . גם זאת למד הנוער העברי . מתוך הכרה עמוקה אוכל להגיד , שבין תל חי והגרדום נקלע ברגע זה קיבוץ של צעירים . איננו יודעים מי הם ומי עומד בראשם . מכאן אינם מקבלים פקודות ואמרים . מקום מגורם - בין תל חי והגרדום . מי יודע כמה מהם ייפלו , או בתל חי חדשה או בגרדום עכו . רוצה אני , שידעו הם , והכול , שיש בארץ ישראל בונים , ואנו משתחווים בפניהם . גם אלה שבנו מיבצרים , שרגל בית '' רית אסור לה לדרוס על מיפתנם , גם את אלה אנו יודעים לכבד . יש סופרים ומשוררים , מורים ורופאים . אנו יודעים לכבד את ערכם של כל הבונים . כולם רבה זכותם כלפי תנועת התחייה בישראל , אולם אלה המתלבטים בין תל חי והגרדום עדיפים מכול שאר בני ישראל . לא רק בפטיש ובכסף - בדם בונים את הארץ . קודם כל בדם ואחר כך בפטיש ובכסף , כי דם המרד הוא טל המפרה את האדמה . בן יוסף וחבריו גרו בראש פינה בצריפים . אחרים — בארמונות ישבו . אבל אני אומר : אנחנו בנינו את הארמונות . אנחנו נפחנו בהם את נשמותינו , ועוד תראו , שאנשי העמק יקיצו בקרוב , יקומו וירכנו ראש
|
|