|
|
עמוד:1006
נספח ב משא על שלמהבן יוסף מנאום זאנ ז'בוטינסקי בכינוס העולמי השלישי של בית " ר ( וארשה , 3 ו ( 1938 . 9 . כל שאני מרבה לחשוב על שלמה בן יוסף , יותר ויותר מתגלה לפני , שיש דימיון נסתר בין הדמות הזאת ובין בית"ר כולה . אחת מהגזירות השוות שבין הצעיר הזה לבין הסתד חתו היא זו , שקשה למצוא את הנוסחה , שתבליט את כל התמצית שבחיזיון זה . הנני מטפל בבית " ר כחמש עשרה שנה , וכששמעתי היום מעל במה זו מנואמים אחדים את השאלה שהוצגה לפני חמש עשרה שנה : — בית " ר מהי ן וכשהאזנתי לשאלה זו עלה ברעיוני , שגם כיום אינני יודע לתת תשובה . כשאני מתאמץ לחדור עמוק למאורע ראש פינה ולזה שהתרחש לפני חודשים אחדים בעכו , ומשתדל למצוא פירוש למאורע ההוא ולהסביר לעצמי : מה נשתנה ? מהו ההבדל בין מיתה זו ובין שאר המיתות - איני מוצא פיתרון . חושבני , שחיזיון זה יישאר חידה לדורות — פרק של אותו ההוד הנסתר , שלמענו חי האדם , ושבגללו קיימת תבל בכללה . לפעמים תיפול קרן אור על פינה זו או זו של ההוד הנסתר , ובני אדם לומדים משהו מזה : — היום לקח אחד , ומחר לקח אחר . אבל מה שנתהווה בנפש הצעיר ההוא בלילה הלז , ובקבר - לא נבין לעולם , כי נפש זו מנפשות הקדושים והטהורים היתה . הוא היה חייל אלמוני . לא ביקש הצטיינות , וגם לא קיבל אותה . לא נשכח , שבתוך הדמות הזאת נפח הקדוש ברוך הוא נשמה יוצאת מן הכלל . אין הרבה , ולא תרבינה נשמות כאלו , ולא כל אחד מאתנו הוא בעל נשמה כזאת . אנו משתחווים לפניה ונזכור אותה לעולמים . אם גם אין אנו תופסים את התורה הסוערת , הנובעת מההוד ההוא , נשאף תמיד להבינה וללמדה . אין זאת אומרת , שמותר לדבר תכופות עליה . לא ... בטכס המוקדש לזכרו לא נעים לי לבטא את השם . יותר נוח לי , בדברי עליו , להזכירהו בתורת הקדוש , הגיבור , החייל הבית"רי מראש פינה . כשצריך אני להזכיר את השם הזה , חש אני מעצור פנימי , כאילו לא הייתי ראוי לשאת שם זה על שפ תותי . הרגשה זו טיבעית ובריאה היא . אל נא ייעשה השם לדבר של חול . תמיד תחשבו עליו , ורק לעתים רחוקות מאוד - תדברו . ובפרט נימנע מטעות אחת - לא נתווכח עליו . נשמות שפלות שבישראל , שהיו בשבוע הראשון לתלייה מוכי תימהון , התחילו לנהל מעין 'ביקורת המיקרא' בזעיר אנפץ , ולנסח את האגדה של גרדום עכו : אם באמת דיבר דברים אלה או אחרים ז אם אמת הדבר , ששר את שירנו ז ואם אפשר היה לשמוע את קולו במרחק 24 מטר מן המקום שבו עמדו ששת הבית"רים / שבאו ליטול את ארונו לקבורה / ל . והנפשות השפלות אומרות : - אי אפשר . שימעו לפיכך לעצתי : אל תתווכחו . זיכרו : מסביב לבן יוסף אין ויכוח ; יש שתיקה , הרכנת ראש , התאמצות להבין וללמוד . זיכרו : לא טוב , שיופיע מחר בעיר זו או זו איזה ננס רוחני ויספר , שמכיוון שהוא זרק אבן בחלונו של היכל ידוע , רצו להכותו , או היכוהו , או שלחו לו מיכתבי איום . רק בשבת שבתון , בשעה שבגדיו הם בגדי טוהר ובהיותך עומד במקום הקדוש ביותר — ראוי אתה להזכיר את השם . מהו הלקח שלמדנו ממנו ו — פרקי השיעור , כפי שאני תאה אותם כיום , אלה הם : לפני חמש עשרה שנה צץ במוחו של הנוער העברי - קודם בריגה , ואחר כך בערים ובמדינות אחרות , הרעיון לנטוע בלבבות הנוער העברי תשוקות למושגים , שהיו זרים ונוכרים ליהודים . יחס כזה למושג מלכות לא היה בגיטו . שם לא הבינו מה זה : הדר , נשק , צבא . החלה תנועת הבית"ר .
|
|