א דבר אל הנוער היהודי

עמוד:1002

לימים , אבל גם הציונים המבוגרים יותר - נחשבנו בכסילים וטיפשים , ונוכחותם של הרצל ונורדאו בחב דתנו נחשבה לתופעה משונה . הם כלל לא התרגזו על הריאקציוניות שבציונות . הם אמרו - מתוך רגש ידוע של חמלה - שזה מן הנמנע , שהממשלה לעולם לא תיתן את הסכמתה לדבר הבל כזה . ואחר כך זכו אותם האנשים לראות באיזה אורח פלא ובאיזו מהירות נתגשם הדבר . ההיסטוריה של תנועות לאו מיות אחרות אינה יכולה להראות על התקדמות מהירה כזו . בשנת - 1897 הקונגרס הראשון ; עשו אותו לצחוק . שש שנים אחר כך , בשנת , 1903 בא הרצל בהצעה מטעם אנגליה לתת לנו את אוגאנדה . זו לא היתה ציונות , אבל זו היתה הוכחה שמעצמה גדולה מתחשבת בנו ברצינות וחושבת שהיהודים זקוקים למדינה . והצהרת באלפור כבר ניתנה 20 שנה אחר ייסודה של התנועה . לאומים אחרים — ונם גדולים מאתנו , מושרשים בקרקע שלהם — מילחמתם נמ שכה הרבה זמן יותר ממילחמתנו . התבוננו נא בתנועה הצ'כית מראשיתה , עד שהכירו בה . לנו לא היה הדבר קשה כלל : במשך 20 שנה קיבלנו את הכרתן של הממשלות . אבל בראשיתה של התנועה היתה שיכבה של בני אדם שאמרו : היהודים אינם רוצים לעלות ארצה ישראל ; יש מיספר אנשים המפטפטים שיעלו , אבל אחר כך יצטרכו לסחוב אותם בחבלים . התלו צצו עלינו ואמרו . הציונות היא תנועת הפיקחים שתשלח את הכסילים לארץ ישראל , או תנועת העשירים שתשלח לשם את העניים . אני זוכר עדיין את בני האדם הללו . כלום צריך להגיד לכם כיום שהוכח , כי מיליונים חושבים על עלייה לארץ ישראל ? אני זוכר פולמוס אחד ברוסיה , במקום שאדון אחד הוכיח , כי מעולם לא קרה שתנועה המונית תחזיר בני אדם מחיי כרך לחיי כפר . ודבר זה השתדל להוכיח באופן מדעי . אבל אנו היינו אז צעירים ואני נזכר כעת שחשבתי אז : מהי התשובה שאתן ? ועוד נמנעות אחת . אני מתגאה בזה , שאני הייתי הראשון שהיתה לי החוצפה לומר את הדבר . אני אמרתי באחד מן הקונגרסים של ההסתדרות הציונית : אנו קיבלנו את תואר המתיישבים הגדולים ביותר בזמננו . אין שום התיישבות בזמננו שאפשר לדמות אותה למה שאנו פעלנו בארץ ישראל - חוץ מן ההתיישבות היוונית שקבעה שיא עולמי , אבל בזו אין אנו מתחרים . ארור כך אמר הציר הבריטי בג'יניבה : צריך להודות , שהיהודים הגיעו בהתיישבות שלהם לשיא שאץ דוגמתו בהיסטוריה . כל זה היה בסופה של הנמנעות : 'רק אידיוטים יוכלו לצייר בדימיונם שאפשר ליישב ארץ בכסף . תארו לעצמכם , כמה כסף יוצרך לשם כך . ' הרצל רצה לייסד בנק ודרש סכום של שני מיליונים לירה . לעגו לו.- 'סכום כזה מן הנמנע להשיג . ' וכשעלה הדבר לאסוף סכום של 400 אלף לירה בערך , אמרו הכול שיהא זה מן הנמנע ליישב את הארץ . אומנם , אילו היינו עשירים כחברת יק"א , היינו יכולים ליישב . וכיום יק"א ענייה היא בהשוואה לסכומי הכספים של הקרן הקיימת וקרן היסוד , וכשחושבים על הסכום של 100 מיליון לירה , שעם ישראל השקיע בארץ ישראל מהזמן שלאחר המילחמה בלא סדר ובלא חשבון משקי , הרי רואים שזה סכום שמעולם לא חלמו עליו . אני עמדתי על ערשה של קרן היסוד , הייתי אחד ממנהליה הראשונים ואני נזכר בחלומותינו . חלמנו על סכום כסף מסויים : סכום של 25 מיליון לירה . כולנו הרגשנו שזו היתה חוצפה . עד היום לא עלה הדבר להמציא סכום זה , ואילו היו משיגים אותו לא היה דיו . לעומת זה ראינו שעם ישראל , בלא אוסף כספים , סיפק סכום כסף גדול פי שלושה מן הסכום הנ"ל . ממאה מיליון לירה , שהושקעו בארץ ישראל , רק 15 מיליונים מוצאם מן הקרנות . סכום גדול זה מוצאו בעיקר מן המעמד הבינוני , מן היהודי העני למחצה . מן הנמנע להמציא כספים — אמרו לנו בשעה שמצבם של יהודי רוסיה היה עדיין איתן וחזק ובשעה שהדביזים היו עדיין דביזים . והחיים הוכיחו , שגם בלא יהודי רוסיה וגם בתוך מצב כלכלי מדוכא ובערך כספים יתד יש אפשרות להשיג כספים . דבר זה מזכיר לי את הבדיחה הידועה : אל הרב הגדול שמואל מוהילבר , אל הציוני הגדול והעברי , בא אליעזר בן יהודה . הוא דיבר אליו בלשון שהרב לא הבין אותה בתחילה , וכשהתחיל להכיר אותה אמר : אל תשתטה , דבר בלשון של בני אדם ! אפילו הרב מו הילבר , שהיה ידוע כציוני גדול , חשב שמן הנמנע הוא לדבר עברית . וכיום משתמשים בלשון העברית , לפעמים אפילו בעניינים שמוטב היה אילו השתמשו בהם בלשונות לועזיות . כך הוא הדבר בתחומה של הציונות כולה : ההתנגשות בין 'מן הנמנע , ' מצד אחד , ובין האדם הצעיר המשתטה , מצד שני . לפעמים שמו בן יהודה , לפעמים הרצל או נורדאו , אף על פי שנורדאו לא היה צעיר לימים כלל . הם מאמינים באיזה דבר , חושבים שאפשר להגשימו , רואים את הדרך . אבל . UnmogUchkeit *

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר