א דבר אל הנוער היהודי

עמוד:1001

א דבר אל הנוער היהודי גאום פומבי של זאב ז ' בוטינסקי ( פראג , 938 . 2 . 5 ו ) * אני חושב למ עיל , ברגע זה דווקא , להציב שאלות לעצמנו , וביניהן גם לבני הנוער היהודי י לאן , ו ... מה זה נוער ו אני עובד הרבה עם נוער , ותמיד הצבתי לי שאלה זו : מה זה נוער ז תמיד אומרים , שאלה בני אדם העומדים בגיל ידוע . יש כאן ציון אריתמיטי , ואפשר גם ציון שלילי : מכיוון שעדיין לא הגעת לגיל השלושים הרי אנו מכתירים אותך בתואר 'נוער . כשימלאו לך שלושים שנה תאבד תואר זה . סבורני , שלא כך אנו מבינים את המושג הזה . בהזדמנות קודמת כבר ניסיתי לעשות השוואה בין אביב לקייץ . אי אפשר לומר , שאביב זה 'קייץ שעדיין לא בגר . ' אביב — זה מצב מיוחד בטבע , שיש לו תפקידים מיוחדים וקסם מיוחד לו . קרוב לוודאי , שדבר זה מתייחס גם אל הנוער . יש טיפוסים של בני אדם , שבכול ימי חייהם הם נשארים צעירים , זיש בני אדם שאפילו לא נולדל צעירים . נוער - זוהי , בלא שום ספק , תכונה נפשית . אין ספק שמוצאים לעתים קרובות בני אדם שאומרים עליהם , כי מעולם לא היו צעירים . מה פירוש הדבר מנקודת המבט המעניינת את הנוער ביחס לשאלת החיים ? מה תפקידו של הנוער , מה משמעו י על שאלה פילוסופית ועמוקה כל כך אין ביכולתי לתת תשובה מחייבת וכללית . יכול אני רק להגיד מה שאני חושב . וכאן אני בא לסיכום הניסיונות , שנתנסינו כולנו . אני מדבר על ניסיונות , שבית '' ר ההסתדרות הצעירה עדיין — נתנסתה בהם . בית"ר זו צעירה — מלאו לה רק 15 שנה , ואף על פי כן כבר זכתה שהרבה מן הרעיונות , שהיו צריכים לפני 5 ו שנה להילחם להם , הוכרו פתאום היום על ידי הכול . נקודות המחלוקת של האידיאולוגיה הבית"רית — מדינת היהודים , רוב יהודי ואותו דבר המכונה בשם צבאיות — מי אינו זוכר בכמה עמל ובכמה פולמוס מר ומלא איבה עלה לנו הדבר . י אני זוכר היטב את הדבר . סבורני , שגם ידידינו הצעירים זוכרים דבר זה . אנו עמדנו על כך בתוקף : האמת הגדולה , שהוכרז עליה אז , התבטאה בדרישה למדינה יהודית . אמרו לנו : ראשית , זו שוביניות , ושנית - זה מן הנמנע . ארזר כך הצהרנו : במדינה צריך להיות רוב , בלא רוב אין מדינה ; לפיכך צריכה העלייה להיות גדולה , וכוי . ענו לנו כלום רוצים אתם ברוב כדי לדכא את האחרים ז — צבאיות ! אנו עומדים על דעתנו , שדרושה במדינה זו הגנה יהודית חוקית . אמרו : ראשית , זוהי צבאיות , ובכן - רע , שנית — זה מן הנמנע . בימינו הרי זוהי השקפה שאין איש מחזיק בה . מתנגדינו מדברים כיום על מדינה ואינם יכולים לצייר לעצמם , שאפשר להמשיך בהת יישבות באין חב . אני קורא פיסקה מתוך נאום אחד של ד"ר וייצמאן : 'כלום מאמינים אתם , שיהא ביכולתנו להישאר תמיד מיעוט ז . ' אומנם גילה את אמריקה . פיתאום שואפים הכול ליצור בשטח זה צבא יהודי . תמיד אנו מוצאים , שבני אדם אומרים על איזה דבר שהוא 'רע' ו'מן הנמנע . ' אחר כך באים החיים , טופ חים על פניהם ומוכיחים את ההיפך . בשביל בני אדם אלה היתה הציונות , בשעה שהרצל הופיע , רעה וריאקציונית , אבל בייחוד היתה בלתי ניתנת להגשמה . כל האנשים הרציניים — חוץ ממעטים יוצאים - בלן הכלל — היו בטוחים בהחלט שלא רק שהיא רעה , אלא שגם אי אפשר להגשימה . למשל , הצד המדיני : התקווה , שהמדינות הנוצריות תסכמנה להפוך את פלשתינה לארץ ישראל . אז - עדיין הייתי צעיר Medina Iwril * ( פראג ; 1938 . 2 . 18 , ( 'העם ' ; ( 1938 . 3 . 4 ) ' האומה' ( יוני . ( 1971 תירגם הילל הלאומי . נספח

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר