תל־צור - יישוב בית"רי

עמוד:992

יקותיאל קישלבסקי / עזריאלי / וכן מרדכי פייקוביץ / אלון / מבניימינה . ד"ר יוניצ'מאן דיבר בטקס , שאף ההתיישבות היא דרך מדרכי בית"ר , ולמתיישבים הביא עמו סך 400 לא "י שגייס — סכום עצום לפי מושגי הימים ההם בבית"ר . 50 איש נשארו ללילם הראשון במקום . אחר הקורבנות שנתנה בית"ר באיזור , ואחר דבר ההתקפה שבאה על חניתה בליל הראשון להקמתה , מצווים היו כולם על דריכות . עשרים מבני מושבת זכחן יעקב באו מזויינים ונטלו חלק בשמירה . אותו לילה הגיעה הידיעה שבכוונת הממשלה להחריב בכוח את חמש הנקודות החדשות שעלו אותו לילה על הקרקע . החברים נעשו דרוכים דריכות משנה . בחג השבועות חגגה בית"ר בזכרון יעקב את דבר העלייה . אורחי הפלוגה צעדו בסך על תילבושתם לתפילה בבית הכנסת , ומשם יצאו ברגל לראות בהתקדמות היישוב החדש ביומו הראשון . עם האורחים היה קצין השילטון רפאל רוזוב . בטקס הועלה הדגל אל ראש המינדל . נאמו דויד שטרן וד"ר יוניצ'מאן ' ) לא דגלנו ואיננו דוגלים במיפעל וביניין כמטרה , אך איננו שוללים אותם כאמצעי . בהגיע תורנו להתיישבות הוכחנו , שאין אנו נופלים מאנשי מפא . " י נעשה זאת בדרכנו שלנו , בדרך ובסדר בית"ריים וברוח הלאומית , בלי כל שעטנז , לפי רוח "וחי אחיך עמך . " היום הזה יהא מיפנה בתנועה . ( ' אותו יום כבר ישבו ודנו היאך לקיים את הפעולה במקום , באין תקציב מינימאלי . אותו יום כבר ביקרו שם נציגי ה'הגנה' אליהו גולומב , אברהם הארצפלד וברכה חבס , ומסרו דברי עידוד . אף גולומב הזהיר מן הסכנה הצפויה מצד הצבא הבריטי . הללו חזרו וביקרו במקום , והיה הדבר לרצון המתיישבים . כשבא סגן מושל המחוז ( ערבי , ( והודעה בפיו , שמשום המצב בארץ לא תוכל הממשלה להגן על חיי המתיישבים , ולפיכך לא יוכר היישוב החדש , ביקשו ממנו חברי מזכירות ה'אירגון החקלאי' נשק ונוטרים , אלא שסירב . יתירה מזו : הנוטרים בסביבה לא יורשו לדבריו , לבוא לעזרה . ביום הראשון , יום החג , התפשטה אש בסביבות החו מה , והסכנה היתה מרובה , שיום חמסין היה היום . עבודה רבה שיקעו החברים והאורחים כדי להחניק את האש בחצץ . באסיפת החברים הוחלט 1 להקים מיגדל איתן שבו ייקבע הזרקור החזק , להקים אוהלים לדיור ארעי , להניח קו מיים מזכרון יעקב , להשלים את כבישת הדרך אל המקום . והוחלט : העבודה תתנהל על בסיס שיתופי . י שוויון לחבר ולחברה ; ועד של שלושה ירכז את ענייני המעשה . החברים הציעו לקרוא למקום 'צור בית"ר / אלא שיוניצ'מאן לא היה מוכן לאשר את ההצעה . מגוייסים שנשלחו על ידי הנציבות סייעו בהשלמת העבודות הראשונות , והקימו סוכות עץ בצורות אוהלים . נעשתה עבודת פיצוץ מרובה לצורכי הפיתוח הראשון והבנייה . לאחר כחודשיים הושלמה בניית המיגדל ( בגובה 2 ן מטר . ( מתחת למיגדל הותקן חדר הילדים . כניסתם של הילדים למקום שינתה מייד את האווירה , והרגשת ההתיישבות מצאה לה לראשונה ביטוי מיש פחתי אזרחי אחר כל המיבצע החיילי הממושך . אף השילטונות שינו דעתם והחליטו להקים במקום תחנת נוטרים . לשם כך יוחד חדר , ובו ארון ברזל לשמירת 20 רובים . תקציב הכלכלה של המתיישבים ( כארבעים ) ושל המנוייסים המסייעים ( כעשרים ) היה נכבד למדי , וכיוון שהבטחות מצד מוסדות לא נתמלאו היה הכרח להפנות חברים לעבודת חוץ , ובייחוד לשמירת הכרמים באיזור ולעבודה בבציר . כשטענו באוזני מירקין , סגן המנהל של פיק"א , של בית"ר ניתן המקום הקשה והגרוע מחמשת המקומות של ההתיישבות של פיק"א , השיב להם מירקין : ' מסרנו לכם את הנקודה המכובדת ביותר , הנקודה שתשמור על קברות מישפחת רוטשילד' . 2118 ( 2118 נזירקין אף הבטיח : 'בנקודתכם תקום חקלאות מגוונת , שלא לפי השיגוה המקובלת בארץ .,. נעזור לכם להכניס ולפתח את הקאראקול ... נקודתכם תהא לא רק מבוססת , אלא אף מעניינת' ( מחנאי , 'נחלת ז'בוטינסקי / . ( 110 פיק"א ביקשה לעודד את פיתוח עבודת חמירעה , ולהקים טיפוס של פלחים עברים . ציפתה שהבית"ריס יצליחו בכך . בעבודת הנואוסוליאום קיבלה תל צור , % 50 הלישכה 'הכללית' בזכרון יעקב , % 35 — הלישכה 'הלאומית' בזכרון יעקב % 15 — ( אחר בוררות . העבודה בכללה נמסרה לקבלנים פרטיים . ( ' אירגון הנוקדים' 'השמאלי' הגיש רק עזרה מסוייגת . אחר סיכסוך על זכות המירעה הוזהרו הערבים בסביבה . עי' מחנאי , שם , , 150—79 עם עליית תל צוד על הקרקע . בדרך למיסדר הראשון

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר