מנחם בגין הנציב

עמוד:986

סופריו החדשים ד " ר ישראל שייב / אלדד . / חומר מרובה הועתק מעיתוני ארץ ישראל . מועמדותו של בגין לשמש נציב פולין נתמכה מטעם נציגי אצ '' ל , והומלצה בפני ראש בית"ר ב'פגישה' בפאריס . ברם בגין עמד בכול תוקף על הכלל הגדול , שראש בית '' ר הוא המפקד הראשי הן לבית '' ר והן לאצ '' ל , ועם כל חיובו את דרכו של אצ"ל , כדרך של פעילות אקטואלית , לא היה מוכן לאשר שיטה של היפרדות מראש בית"ר ומהצ"ח . בגין אף תבע את קיומו של 'הסכם פאריס' בעניין ה'תאים / ומשום כך אף הודיע לנציגי האצ '' ל בווארשה , שאם לא יתוקן המצב מבחינת הבטחת סדר ומישמעת בתנועה בפולין יראה עצמו חייב להתפטר , ועל כך אף הודיע לכץ , המזכיר הכללי של שילטון בית"ר , בזמן שהותו בווארשה . התפטרותו נמנעה אחר שהוכרע לקיים את ' הסכם פאריס' כראוי והובטח שיתוף פעולה היובי מצד כל הגופים האירגוניים . משהוקמה בווארשה המחלקה לחינוך צבאי לייד שילטון בית"ר היו היחסים בין בגין לבין מנהלה הקצין וזרמתי יחסים של שיתוף פעולה טוב ושל הבנה הדדית נאותה . בגין ליווה את ראש בית"ר אל קורסי ההדרכה הצבאית . עם הפרידה באחד המחנות , לעת ערב , קרא ז'בוטינסקי : 'ראיתיכם מורידים את הדגל , אראכם מעלים את הדגל . ' רק חודשים אחדים נתקיימה נציבותו של בגין'י ,-10 עד שפרצה אש המילחמה העולמית . כל אותם חוד שים היו חודשי פעילות נמרצת בתחומי התעמולה , ההכשרה הצבאית וההעפלה . בחודשים אלה הוחל בהכנת כוח אדם וכוח נשק למילחמה למען ציון , אלא שהמילחמה הקדימה ומחתה את בית ישראל בפולין באכזריות שלא נודע כמותה . את מחצית השנה שקדמה למילחמה העולמית השנייה תיאר בהתרגשות מרובה ד"ר ישראל שייב / אלדד / 1 ' ששת החודשים האחרונים לפני פרוץ המילחמה היו הרי גדולות ואיומות . המוני ישראל ברחובות [ פו לין ] המו המיית כיסופים והמיית פחד . נדמה לי שבימי מילחמת ה"חלוקה" והקמת המדינה לא היה גל אדיר כזה של כיסופים משיחיים כאשר היה אז ... אז בחודשי האביב והקייץ תרצ"ט היוו כל קן בית "ר וכל "תא" באצ"ל מצבר כוח , וכולם יחד געשו , רחשו , נמתחו להתפרצות הגדולה שתבוא , שמוכרחה לבוא . אחרי שנות ויכוחי סרק היתה פיתאום התנועה הציונית ומפא"י והסוכנות וההסתדרות כלא היו . לא עוד קק"ל , לא עוד מיכסות סרטיפיקאטים , לא עוד משא ומתן נצחי שלהם בלונדון , לא עוד "הבלגה" שלהם . כל אלה נעלמו . נעלמו לאט לאט מהמוחות ומהלבבות , נצטבר הכוח העצמאי , הפועל מתוך מלוא הכרת האחריות ההיסטורית . הפסקנו להיות אופוזיציה בתוך ההסתדרות הציונית או מחוצה לה . התחלנו לנשום את אוויר תנועת שיחרור כחוק . הקורסים הצבאיים , העלייה העצמאית , התוכניות הגדולות למעש הגדול , הצעדים הראשונים למדיניות חוץ עצמאית , כל אלה העלו סוף סוף את התנועה הלאומית על הדרך הנכונה ... באיחור של שנה , שנתיים . קורסים לנשק ועלייה בי , קורסים לנשק ו"ספורט לאומי ! " אל אלוהים ! אילו הקדמנו עם אלה .- ' ... ! ( 2103 על תקופת נציבותו של בגין כתב שייב / אלדד , / כעל 'הגשר בין בית"ר שנקפאה וכין האצ '' ל הכובש . כל קציני הנציבות עומדים לצאת לקורס צבאי גבוה , כדי שיהיו מאוחדים תפקידי מפקדים ומדריכים פוליטיים , לבל ייווצר מצב של כפילות בקנניס ובשילטון למעלה . תפקידי הוא במחלקת התרבות להתיך את עופרת האותיות לצינורות החי נוך הנבובים , המליצייס , שנוצרו מימי בית ר התל חייית . ובעומק נפשי עוד מטרה להציל את התנועה משילטון המגף הבועט ב"אינטליגנטים , " כפי שהוא נתגלה לי פה ושם בין מפקדי האציל ... בשטח האירגוני ובשטח הצבאי עדיין העבודה בשלב ההכנות הנרחבות . אבל בשטח אחד כבר טובדת הרוטאציה החדשה . העלייה . אלפים , אלפים , זורמים בעלייה החופשית , צבא השיתרור זורם . עור חודש , עוד חודש , עוד חודש . כל בית"רי כל חבר "ברית החייל , " כל איש "תא" אצ"ל הנוסף לאלץ — הוא כוח אדיר , שקול כנגד עשרות ומאות "חלוצים" מבליגים ומצפים למיכסה גדולה יותר של סרטיפיקאטים' ( שייב , 'מעשר ראשון ' , לז—לח . ( ( 2104 שייב , 'מעשר ראשון / לא—לב . שייב / אלדד / תיאר בספרו את מיסדר בית"ר בווילנה — ( 1939 , 5 , 7 ) 'חמש מאות צחאי מלכות , רעבי מילחחה למלכות' במעמד ראש בית '' ר , אורי צבי גרינברג וד"ר אלטמאן . בכלל העומדים בשורות היה שמחה אשבל , שנידון למוות , נחון , ונהרג בפריצת כלא עכו . שייב בירך את המשורר אורי צבי כסיסמת 'עזה עכר , במקום 'תל חי — תל חי . ' המשורר כתב אז ב'מאמענט מאמר 'עזה—עכו' טל המעפיל שנפלטה גופתו בעזה בהקשר ענו המעפיל שלמה בן יוסף עולה הגרדום בעכו . שייב טען שהסיסמה 'תל חי' היא 'מטבע שחוקה ' , ו'היא אשמה בקיפאון הרעיוני והחינוכי של בית"ר בשנים האחרונות . 'תל חי' היה דבר גדול בזמנו , אבל מה טעם ל '' תל חי ' עשרים שנה לאחר התרחשותה ל לאחר שלא בעייתה היא בעייתנו ? הרי אין העניין רק בצד הפורמאלי שבגבורה . "טוב למות בעד ארצנו" — מימרה יפה וקדושה היא . אבל מבחינת המעשה אין היא אומרת ולא כלום . היא יכולה באמת להוביל לאן שהובילה את ה"הגנה , " התגוננות גבורה . הזהו העניין שלמענו קיימת בית"ר 7 ההיצמדות ליוסף תרומפלדור ולםיסמת תל חי גרמו לפיגור ולדיםפרופורציה בין מה שחיי ד"ר ישראל ( שייב ) אלדד

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר