'מסדה' 'תספק מדריכים משכילים'

עמוד:976

' מסדה ' 'תספק מדריכים משכילים ' בגלל חוזר אחד שפירסמה הסתדרות 'מסדה' יצא הכעס של בית"ר ונתחדש מייד הוויכוח הפומבי בנושא ' מסדה' בפולין בשנת . 1937 באמצעה של אותה שנה שוב נתחדדו היחסים שבין בית"ר לבין 'מסדה' בפולין . כ'פאטריוט' ותיק של 'מסדה' הציג עצמו ד"ר יוסף שכטמאן , שדרש לתמוך בהסתדרות זו , שיש לה חוג אוהדים טיבעי משלה , ואינה בת תחרות לבית '' ר . שכטמאן הדגיש את חשיבותו של גיוס נוער של בתי ספר תיכוניים - תפקיד שאין בית"ר מסוגלת , לדעתו , למלא , שכן רק מעטים התלמידים הבאים לבית"ר . שכטמאן ראה תפקיד גדול ל'מסדה' בחינוך נוער אינטליגנטי לציונות הממלכתית , ואף לספק מדריכים אידיאולוגיים ורוחניים לבית"ר , שהיא בבחינת מעבדה גדולה לחינוך ציוני המוני . טענות אלו לא היו מקובלות בבית"ר כלל , אלא שקיבלו חיזוק בתוקף ה'הכרה' האירגונית שניתנה ל'מסדה' .- * ° בית"ר קיבלה את דין 'מסדה' הפועלת לה בתוך חוגה ובשביל חוגה , ואילו בית"ר מעולם לא היתה מוכנה לקבל ההנחה , ש'מסדה' תיתן לה מדריכים . הלאומיים — בית"ר , בדית הקנאים , ברית החשמונאים , המכבי הצעיר , הנוער התימני , צופי עקיבא , יבנה ויודפת , התאים הלאומיים — בהחלטה לפרסם כרוז משותף נגד 'הספר הלבן / ונגד המאסרים בקרב הנוער העברי , ובעד מועצה עליונה לאומית ( יולי . ( 1939 ( 2080 'מריבתה נארודובה . 1937 . 4 . 23 ' , ב'מסדה' ראה שכט מאן מקום לחינוך בניהם של אנשי הנזיקצועות החופשיים . ועי' סורין ליווה , שם , . 1937 . 3 . 26 עי' ביחס לעמדותיהם של שכטמאן , ד"ר ודובינםקי , קלארמאן , קרילמאן , שם , . 1937 . 12 . 24 בעניין 'פאטרונאטים' ל'מסדה' נפגשו ד"ר י . שכטמאן , י . הלפרן , ד"ר מ . קהאן , י . קלארמאן , ד"ר ד . מובשוביץ וי . שופמאן , עי 'אונזער וועלט . 1935 . 9 . 30 ' , על הוויכוח בתחילתו עי , 'ספר בית"ר ' , א , 233 וא י . ' חזית הנוער הלאומי ' - מישאלה ייסודה של הצ"ח ניתק , מבחינה פורמאלית , קשרים שהיו לבית"ר עם הסתדרויות נוער אחרות , ועם זאת לא היה הניתוק שלם . הסתדרויות נוער ציוני המשיכו במידה זו או זו במגעים על בסיס רעיוני או על בסיס חברתי מקומי . הבעייה הציונית המדינית היא שדפקה על לבות צעירים עברים נאמנים בכול החוגים באותה חריפות ועוררה בהם אותן דאגות , מעבר למיסגרות אירגוניות . אומנם לא הגיעו התבטאויות של זהות וקירבה אל רשות הרבים , שהרי למיסגרות האירגוניות יש הגיון קיומן שלהן . בימים של ציפייה וחרדה דיבר אייזיק רמבה בהאחדת החזית , וקרא : 'חזית מאוחדת של הנוער הלאומי - צו השעה ' . הוא קרא רק להס הדתיות אחדות בלבד , ולקטנות בלבד , שכן מעטים היו הסיכויים לתגובה נאמנה מצדן של ההסתדרויות הגדולות , המתקיימות על דרך השיגרה תוך כדי קבלת עידודים במתכונת של סרטיפיקאטים לעלייה וכיו"ב . רמבה טען י 'בית"ר , עקיבא , הנוער הציוני ב ' , הפועל המיזרחי המקורי , השרידים של הנוער המדינתי — כל אלה יכולים להוות הכוח הלאומי הגדול שישמור על הציונות ההרצלאית מפני בוגדים מבפנים ויציג את עצמו גם בראש החזית מבחוץ' -. המאורעות בארץ ישראל , הוויכוח החריף בנושא ה הבלגה , המאבק המדיני בכלל ובקשר ל'חלוקה' בפרט , לא עשו לקירוב קרובים רחוקים . בארץ ישראל , אולי פחות משבגולה , ניראו סיכויים נאותים להקמת 'חזית הנוער' . 2079 ( 2078 'מצודה ' , מאי . 1937 ( 2079 היו מגעים ממשיים עם אירגונים עדתיים , ומגעים כולשהם עם 'מכבי' ועם 'הצופים . ' בשנת 1938 נתקרבה קהילת צופי 'מתתיהו' בירושלים לאצ '' ל , עי' ניב , ב , . 220 רק עם הכרזת 'הספר הלבן' ניחן לשתף את האירגונים פרק קי א במעגליהנוער הלאומי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר