|
|
עמוד:959
הקרב והחרב , תורת ההתקוממות והמרד , תורת הבוז למוות , והניצחון עליו . ' הכרוז הביע ביטחון , שאש שלמה בן יוסף לא תכבה , לא תמות עוד , 'מים רבים לא ישטפוה , סערות איומות לא יכבוה ... הצוואה אשר כתבת וחתמת בדמך ומסרת לנו — תקויים עד תומה . ' במאות מיסדרי בית"ר קראו את המגילה . - ' מגילת המוות של שלמה בן יוסף' בראשון לראש חודש תמוז בשנת ה' אלפים תרצ"ח לבריאת העולם , עת קמו עלינו זדים להשמידנו ולרצחנו נפש — הוצא להורג על ידי המלכות הבית"רי ממחנה הגיוס בראש פינה שלמה בן יוכף . על הרי הגליל , אדמת גיבורי גוש חלב , יצא הוא להזעיק את בני המכבים לפעולות , קרא למרד נגד כל אלה , אשר הנמיכו את קומתנו עדי עפר ושמונו ללעג ולקלס בגויים . איש כבוד היה . וגיבור חייל , ולגועל היו לו תורות המירמה והשקר , אשר ציוו על הנוער העברי אפס מעשה וחיבוק ידיים נוכח השתוללות הדמים של האוייב . חגור חרב נוקמת יצא אל ההר להפגין את זעם העט הקם לתחייה , את הרון האומה , הנכספת לחיי מלכות . בעוון רצון זה אמרה המלכות להמיתו . אך לא יכלה לו . הוא ניצח את המוות . הוא ניצח את שונאיו ומרצחיו , וכאבותיו הקדושים מימים קדמונים — כן הלך הוא בראש מורם , בקומה זקופה ובשיר קרב על שפתיים לקראת הגרדום . ברגעיו האחרונים נתגלתה בו במלוא זוהרה גבורת העברים הכובשים . בשלווה ללא דוגמה הושיט את צווארו לתליין בשם מורו הגדול על שפתיו . בראש חודש תמוז תרצ"ח בשעה 8 בבוקר עלתה נפשו הזכה שמיימה , וגופתו הובאה לקבירת ישראל באם המושבות בגליל , בראש פינה . כתום שנת האבל נתקבצו חבריו , בני בית"ר , בכדי לחלק כבוד לעפרו ולהרכין ראש בפני קדושת המקום . ובהרימם יד באלה מול המולדת נשבעו שבועת אמונים לתורת בית"ר , תורת המנהיג ותלמידו הנאמן , שלמה בן יוסף . למות או לכבוש את ההר ! עיתונות בית"ר והצ"ח נתנה מקום רב למאמרים , רשימות ותמונות בנושא בךיוסף . בווארשה יצא 'ספר בן-יוסף' . = 0 < 7 המיסדריס והאזכרות לבן יוסף סובבו על ציר המאבק הגדול נגד בריטאניה . ( 2047 טי' לעיל , פרק פט .
|
|