|
|
עמוד:953
עם 'הספר הלבן' 1939 ' הספר הלבף - 1939 אף על פי שהיה צפוי — נפל במפתיע כמהלומה מוחצת על ראשו של היישוב ועל ראשה של הציונות . בסתר לבם קיוו אישי הסוכנות , שעוד יידחה פירסומו של הספר , שלא יהא חדמשמעי בשלילתו , ושלא יטיל את הגולל על כל התקוות . הממשלה הבריטית ביקשה להזדרז ולהב טיח לעצמה את אהדת הצד הערבי . ב 7 ו 939 . 5 . ו נתפרסם 'הספר על המדיניות , ומייד היו לו הדים מרעישים , למעלה משציפתה הממשלה הבריטית . תמציתו של 'הספר הלבן' : 1939 לא תהא חלוקה של ארץ ישראל ; אין מדיניות בריטאניה שארץ ישראל תהא מדינה יהודית ( וההוכחה : 'הספר הלבן' , ( 1922 ולא שתהא מדינה ערבית ( התביעה הערבית נדחתה כבר בחליפת האיגרות של מק מהון , ( אלא זו , שתקום מדינה פלשתינאית עצמאית בתוך עשר שנים . בתקופת המעבר ישותפו היהודים והערבים במימשל יותר ויותר , ואילו התרחבות הביית הלאומי היהודי מבחינת העלייה תהא מותנית בהסכמתם של הערבים , אלא שתותר מייד עליית 25000 יהודים , והמיכסה לחמש השנים הראשונות תהא בשיעור של 10 , 000 לשנה , אם יניחו התנאים הכלכליים . לאחר חמש השנים , שבהן יעלו 75 , 000 יהודים כאמור , לא תותר עוד עליית יהודים , אלא אם בהסכמתם של הערבים . היהודים יהיו אסורים ברכישת קרקעות מידי ערבים באזורים מסויימים , ובאזורים אחרים - יהיו מוגבלים .- הוועד הלאומי הגיב בהכרזה נמרצת נגד 'מדיניות הבגידה , ' ואילו את הביטוי העיקרי לעמדת היישוב היהודי צריך היה לתת השבתון הכללי ( משעה 2 אחה"צ ועד חצות ) מלווה עוצר מרצון תוך כדי הימנעות מאסיפות ומהפגנות . ברם תחושת העמ היתה חריפה הרבה יותר , משנוכח לדעת שאומנם בא 'הספר הלבף לפסוק סוף להתפתחות היישוב היהודי כגוף טרם מדיני . נראה בעליל שהמיפנה המדיני ימצא לו בהכרח ביטוי הולם רק בהצגת כוח יהודי נגד הכוחות המבקשים לקיים מישטר אנטי ציוני , אלא שלא הס פיק האומץ בלבות מנהיגי הסוכנות . 2033 הנוער הלאומי לא גרס את שיטת השבתון של הוועד הלאומי , את ההפגנה בדרך ההבלגה , שאין איש חייב לתת בה אמון ולהעריכה בתורת התנגדות של ממש . בערי הארץ הקדימו הפגנות הנוער הלאומי את יום השבתון . כבר בערב פירסום 'הספר הלבף ( 1939 . 5 . 17 ) נתקשרה התחלה של הפגנה לקול תרועה לייד קולנוע 'מוגראבי' בתל אביב , שזרמה לאטה לאורך רחוב אלנבי , התקדמה אל מישרדי הסתדרות העובדים הלאומית , ומשם אל בית הכנסת הגדול . לייד מישרדי הע '' ל שמעו המפגינים נאום נגד הממשלה , ולייד בית הכנסת נשבעו בהרמת ידים : 'אם אשכחך ירו שלים תשכח ימיני . ' ההפגנה התקדמה בדרכה , כשדגלי תכלת לבן נישאים בראשה , וכרזות מתנוססות מעליה ( יתירות או מוות ; ' 'תחי מילחמת השיחרור ; ' 'וייצ מאן הבוגד , רד . ( ' ! לייד בית הממשלה בסוף רחוב אלנבי הונף הדגל העברי . מישרדי הממשלה ( רישום ( 2032 עי' כ . סייקס , 'מבאלפור עד בווין / . 185 ( 2033 אחר שנים הודו בכישלון ההבלגה מבחינת המדיניות הציונית : 'נראה היה , שההבלגה היהודית במשך שנות הני סיון של המהומות באה על עונשה , ואילו התוקפנות הערבית נשאה פרי . אי אפשר היה להשתחרר מן הרושם שמעשי אלימות היא השיטה הבדוקה ביותר להבטיח הצלחה מדינית . הלקח השלילי הטביע את חותמו עמוק על הכרתס של הערבים והיהודים כאחד ( תזכיר הסוכנות היהודית לוועדת החקירה האנגלית אמריקאנית , . ( 1946 פרק קח נגד החנק הבריטי
|
|