|
|
עמוד:920
' ספורט לאומי ' ' הספר הלבן' היה קרוב לפירסומו הרשמי . תוכנו הענייני — האנטי ציוני — כבר היה ידוע , והדאגה בלב המחנה היתה מרובה . ז'בוטינסקי ראה כורח להגביר את תנופת העלייה ה'בלתי ליגאלית ' , כשהעלייה ' הליגאלית' עלולה להיות נגמרת והולכת . אותו זמן כתב שיר מיזמור ל'ספורט הלאומי' - להעפלה : ' הספורט הלאומי שאני ממליץ עליו בלבביות בפני הנוער היהודי שמו העלייה החופשית . זהו ללא ספק הספורט האציל ביותר בעולם ... הספורט הלאומי היהודי מסייע לפרוץ מחסום העומד בדרכם של מיליוני נפשות רעבות . הוא מסייע להמון חסר בית לזכות במולדת והופך אותו לעם . שאר מיני הספורט אינם סוף סוף אלא מישחקים . הספורט שלנו — רצינות קדושה ... אין לדבר עליו כעל אמצעי להתיישבות , אבל בתורת אמצעי לפרוץ על ידו מיכשולים פוליטיים מסויימימ , להכריח את העולם להיזכר במשהו שהיה בוודאי שוכחו , לעשות את הצד שלנו לפופולארי כעם המאוהב באמת בספורט ומתייחס בכבוד להרפתקאות ... וקודם כל לשמור בתוכנו , בכול הנשמות היהודיות , על ניצוץ של גאווה ואף עקשנות והכרה , שגם בזמן הקשה ביותר אי אפשר לכבול את ידינו . למען מטרות אלו ועוד מאה כאלו ממליץ אני בכול לבי על הספורט הלאומי , ומסיר אני את כובעי בפני אותם "השקצים" ( הפירחחים ) המבקשים לרומם תואר זה ושיזכו לכתר שלו . "ie 0 קילקלתי את ילדיכם , לימדתי אותם לנפץ מישמעת ( ופעמים — זגוגיות , ( ניסיתי לשכנע אותם ( במאמר ' על האח , [ ' שהתרגום האמיתי של "אלף בית " אינו " ללמוד לקרוא , " אלא "ללמוד לירות . " תמיד עשיתי כך , וחשד מקנן בלבי שעד עכשיו לא גרם הדבר לילדים נזק רב . לפיכך אני מקווה , שהגורל לא יקפח אותי מן הכוח ומן הכבוד להמשיך באותה שיטה מחנכת עד קץ מלאכת העט שלי . . . אילו אני עכשיו בגיל המבורך שבו אפשר להיות "פירחח , " יודע אני מה הייתי עושה . מה היה גודל הסירות שחצו בהן קוזאקי זאפורה'ה את הים השחור וירו על השולטן בקונסטאנטינופול ז ! מי חשב אז על "טונאג , "' מי בדרך כלל שמע על זה בימים ההם י . . . אחרי ככלות הכול כבר חלפו עלומי , וכשצעיר הייתי , אפילו לא חלמתי שיגיעו ימים כאלה . אבל אילו נער אני היום , קודם כל יושב הייתי ובודק מה נחוץ לספורט הלאומי שלנו , מה צריך להיות גודלה / של הסירה / שאוכל אני ותריסר ידידים , פירחחים כמוני , לעשות את הקפיצה . ( 1955 נוסח אחר : 'פילסודסקי / 'פולתיה . ' ( 1959 עי' עדות זרז'בסקי ; שכטמאן , ג , 202 ( מיכתב שכט מאן ליעקבי , . ( 1939 . 4 , 27 על עלייה ג' רמז ל . רחלין , 'אונזער וועלט . 1939 . 7 . 14 ' , הכורח לרכוש ספינות להעפלה , משום שאין הספנים הזרים מוכנים לסכן חייהם , ויש לקיים את ההעפלה בספינות יהודיות שצוותן יהודי , נעשה גלוי כבר באביב . 1939 לימים דובר על כך בעיתונות ( אפשר לרכוש ספינה להעברת 1000—800 מעפילים בסך 6—5 אלפים לי"ש — שכטמאן , 'דער נייער וועג , , ( 1939 . 8 . 11 ' עי' להלן , פרק קי . ( 1960 'מאנוענט , 1939 , 4 , 28 ' , 'המשקיף / . 1939 , 5 . 5 עי' שכט מאן , ג , . 204—203 במסיבה מטעם הצ"ח בווארשה הסביר ( 1939 . 5 . 11 ) ז'בוטינסקי — על פי וג'בוד — שהעלייה לי גאלית , ההגבלות הן בלתי ליגאליות , וש'האמצעי הטוב ביותר לבטל את החוק הוא שבירתו המתמדת , וזו משמעותה של עלייה ב . ' אם יגיעו יהודים ללא הפוגה לחופי הארץ , למרות ההגבלות ולמרות האיסור — מן ההכרח שההגבלות יבוטלו . העלייה ב' היא אחד המכשירים הפוליטיים העצומים , זו מילחמה בין שני עמים תרבותיים , שאנו מוכרחים לזכות בה' ' ) די טאט / — 1929 . 5 . 14 הביא יצחק אבנרי . ( פלה המתוכננת כמיפעל מיוחד עד 20 אלף , ועד שלושים , וארבעים ואף חמישים אלף . אותה תוכנית הניחה מראש , שרובם של המעפילים יגיעו חמושים , ויעלו אל חוף ארץ ישראל לאור היום , ואפילו בכוח הנשק . בקשר לתוכניות הגדולות ניהל יצחק זרז'בסקי , בשיתוף עם ד"ר שכטמאן וד " ר אלכסנדר רפאלי , משא ומתן מפורט עם הממשלה הפולאנית בעניין רכישתן של ספינות גדולות . האונייה הגדולה שנדונה רכישתה לראשונה היתה 'פולאסקי' — 195 s אונייה גדולה שהפליגה בקו הסדיר קונסטאנצה —חיפה . הפולאנים דרשו תמורתה 40000 לי"ש 200000 = ) דולאר = מיליון זלוטי פולאניים במחיר הרשמי , ופחות בשער השוק השחור . ( האונייה נבדקה בנמל גדאנסק ( דאנציג , ( והמשא והמתן עשוי היה להגיע לסיומו המוצלח , אלא שבינתיים חלה התמורה החמורה במצב הבין לאומי , וביצוע העיסקה נעשה בלתי אפשרי . 1959 באפריל 939 ו נוסד ואושר בלונדון 'באנק לעלייה ' , בהון יסוד של 60000 לי"ש . כמנהלי הבאנק נקבעו 1 ז'בוטינסקי , יעקבי וקלינגר . תפקידו של הבאנק היה לעזור לעלייה של יהודים מפולין , רומניה , הונגאריה , גרמאניה , צ'יכוסלובאקיה , איטאליה , ושאר ארצות אירופה . באנק זה לא הספיק לפתח את פעולתו .
|
|