|
|
עמוד:913
עם כניסת היטלר לפראג עם כניסת היטלר לפראג ( 1939 . 3 . 15 ) נתפרק מרכז העלייה בפראג . אליהו גלעזר פתח את המישרד לארצות אירופה המערבית והמרכזית בעיר פאריס . יום קודם נתנהלה בפראג ( במלון 'אכסצלסיור ( ' ישי בת ראשי ההעפלה , בהשתתפות כצנלסון , גלעזר , זר ז'בסקי , סטאבסקי , ובה דנו בהתפתחויות החדשות : הקשיים בהשגת ספינות , בהשגת ויזות , בהשגת אמ צעים ובהוצאת דוויזים , מצד אחד , ומצד אחר , הקשיים בהורדת המעפילים עם התגברות פעולתה של המיש טרה הבריטית בסיורים מן האוויר , בסירות , ואף בהתקפות על הספינות . כבר בדיון המוקדם גברה הנטייה לקבל את הצעת כצנלסון בדבר הורדתם של המעפילים באור היום אל חוף חיפה או תל אביב , מתוך ביטחון מראש שלא יעזו הבריטים להטביע את הספינות , ואילו מחנות ריכוז אין בהם כדי להטיל אימה . גדולה מזו , במחנות כאלה יהא כדי לעורר את בעיית האיבאקואציה המתחייבת מכמה וכמה גלויות באירופה ולהעמידה בקביעות על פרק הדיונים המדיניים והציבוריים באירופה ואף מחוצה לה . המשתתפים דיברו בהעפלה כבעליית הצלה ממש , מיפעל אידיאליסטי מבוסס על אמונה גדולה 949 נ . השכם בבוקר מיהרו המשתתפים בישיבה , אזרחי חוץ לארץ , לצאת אל מחוץ לגבולות המדינה הנכבשת , ורק גלעזר , נושא כרטיס 'עיתונאי ליטאי , ' נשאר במדינה עוד שבועות אחדים . עבודת בית"ר במדינה והמשך אירגון ההעפלה בה נפלו על שכמו של נפתלי פלטין . עם השתלטות היטלר על צ'יכוסלובאקיה נמסר גורל יהודיה לידי ה'גיסטאפו' האכזרי . ה'גיסטאפר פתח לישכה להגירה בשביל היהודים , והמבקשים להגר נצטוו להעניק לנו כביכול , בנדיבות לבם . כבר עברו וחלפו הימים שבהם היה כדאי לנו בתנאים מסויימים לשאת ולתת ם אותו הצד השני ואני מקווה שחלפו לבלי שוב . לא נסכים לחמישים אחוז ולא ל"תקופת מעבר . " נסכים רק לבלוע אותם כליל , אם הבליעה לא תסב לנו שום חולי מעיים . כיום בליעה כזאת איננה רחוקה מן המציאות . זה הוא מה שמפחיד את הא' בן צבי וחבריו , ולכן הם באים בהצעות להקדים ולבלוע אותנו , בהנחה שהאציל מטומטם למדי בכדי שיסכים לכך . אבקש את אדוני להודיעני את עמדתו . ' ( 1949 עי' עדות גלעזר , נוי"ז , תב"פ ; 52 / 2 ערי ז'בוטינםקי לא קיבל ויזה , ולא יכול להגיע לפגישה , עי' עדותו ( שם , . ( 52 / 1 כצנלסון היה ברשימה השחורה בגלל החרס על סחורות גרמאניה . היציאה ברכבת לווארשה היתה טל אחריות הנוסעים . טי' עדות זרז'בסקי , מ"ז . ניסיון להסכם בעניין הורדת עולים הצ"ח ואצ"ל היו מוכנים למשא ומתן עם נציגי הוועד הלאומי וראשי ה'הגנה' בארץ בעניין קביעת מודוס לפעולות בענייני ביטחון , ובענייני העלייה — שאף הם כרוכים בענייני ביטחון — אף לאחר שנכשל ההסכם של ספטמבר , 1938 אלא שדבר ההסכם לא נסתייע . בימי שיחות ס' ג'יימס זימן ( 1939 . 3 . 12 ) פינחס רוטנ ברג פגישה של נציגים מטעם הצ"ח עם נציגים מטעם הוועד הלאומי לדיון בהסכם לשיתוף פעולה בהורדת העולים . מצד הצ"ח השתתפו : אליהו בן חורין , אהרן קופילוביץ ואייזיק רמבה . מצד הוועד הלאומי ! יצחק בן צבי ויהושע סופראסקי . הראשונים שאלו אם הצד השני יתנגד 'בכול מיני אמצעים , אם תבוא הפרעה בהורדת העולים , ' ואם הסוכנות לא תהא בעלת זכות ויטו במיקרה של הסכם בין שני האירגונים . 1917 למוחרת נפגש בן צבי עם ז'בוטינסקי , ונתקבל הרושם , שאין הוועד הלאומי משתוקק לשיתוף פעולה , וש אפילו הסכימו להקים 'מטה משותף , ' הרי לא היו מסכימים ל'פאריטט . ' בהצעת ההסכם ששיגר בן-צבי למיפקדת אצ"ל בתל אביב הוגדר המושג 'הגנה רגילה' לפי 'הפרוייקט הקודם' ( ניסיון ההסכם מיולי , ( 1938 ונוסף בהגדרה : 'להגן בכול האמצעים ונגד מי שהוא , על כל עולה יהודי בשעת כניסתו לארץ . ' ההסכם צריך היה לחתור 'לליכוד הפעולה ולעזרה הדדית' אף בתחום 'ההגנה הרגילה . ' ההצעה לא באה על ביצועה . אף אצ"ל התנגד לה . ""* פילים חיים אל החוף אלא בדרך העונשים ( שהיו קלים , ועניינם 1 הפגנה . ( אמנם קייס את ההבטחה , והביא את האנ שים חייס , אלא שספינתו הוציאה מוניטין למיפטל כולו 1 ספינות עבדים . מעוניינים הפיצו ידיעות ושמועות על ברו - טאליות ועל תנאים תת אנושיים . פירסומת זו ריפתה את ידיהם של אנשי הפעולה , בייחוד שדבר רכישתן של ספינות נעשה קשה יותר ויותר , עי' עדות ערי ז'בוטינסקי , מי"ז , תב"פ , . 52 / 1 ערי ז'בוטינסק י ראה בשיירה זו משום תאונה , והרי 'אי אפשר בלא תאונות ואבידות . ' הקהילה שלתה אנשים מחוסרי פרנםה , מרי נפש , חלשים , — מישלוח לניסיון , כדי להיפטר מהם , ואף על פי שלא היתה 'סלקציה' בקרב אלה , הרי הללו לא נפלו מאחרים במידת אזרחותם הטובה ( עי"ש ( 1947 . ( השיחות היו לא רשמיות ובלתי מחייבות . עי' גולומב , ' חביון עוד , , 92—81 שכטמאן , ג , ; 151—150 ניב , ב , ( 1948 . 253 רזיאל כתב ( 1939 , 3 . 28 ) לז'בוטיננוקי ו 'הא' בן צבי חזר זה עתה מלונדון והביא אתו הצעת הסכם שלפי דבריו היא ידועה לאדוני . הוא הוסיף הערה בשם אדוני , שהטיפול עובר אלינו . הטניין אינו ראוי לשום יחס רציני . עכשיו אין לנו כל צורך בכול הקונצסיות כביכול , שהם מוכנים נפתלי פלטין
|
|