|
|
עמוד:907
החלטות פאריס משמען — פיתרון בעיית ה ' א ו צ ר ון' בבית"ר . יש להדגיש במיוחד שההחלטות שנתקבלו בפאריס , מניחות את , היסוד לפיתרון הבעייה הכאובה מזה שנים בבית"ר — בעיית ה'אוצרוך ותפקידו . הרעיון היסודי של ההחלטות הנ"ל הוא — הפיכת השיכבה הבערת בבית"ר בגולה , ז"א חברי ה'אוצרון' של עד עכשיו — לחיל המילואים של צבא הלוחמים הלאומיים בארץ ישראל . לקראת המטרה הזאת , יצטרכו להכין ולהכשיר את עצמם ; ברוח זו תכוון המחלקה המתאימה בשילטון את הפעולה בקרב השיכבה הזאת . במלים אחרות — משיכבה של שירות פאסיבית , חופשית ממישמעת ומרוב ההתחייבויות , כפי שהיה ה'אוצרוך עד עכשיו , הוא , ייהפך ל ש י כ ב ה של השירות הפעיל ביותר בבית"ר , של התחייבויות מיוחדות ושל אחריות גדולה . מאליו מובן , שביצוע הרעיון הזה בחיים מותנה בהוצאה לפועל של תוכנית ההכשרה הצבאית באמת מידה רחבה ומקיפה . ואמנם , זה יהיה מתפקידה העיקרי של המחלקה להכשרה צבאית בשילטון . אברהם שטרן לא הלך כלל להתייעצות בפאריס , ולא היה מוכן לקבל על עצמו את מסקנותיה . כאיש מאחורי הקלעים הוסיף שטרן לעשות לאירגונם של ה'תאים' שלו , אף לאחר שנתמנה מנחם בגין לנציב בית"ר פולין , ואף לאחר שנכנס לעבודתו בווארשה כחבר השילטון קצין אצ"ל הרמוני ( מרדכי סטרליץ . ( שטרן אף המשיך בהקמת התאים שלו בתוך גופה של בית"ר פולין . 11 " 5 ההתייעצות בפאריס לא שיפרה הרבה בעניין ה'תאים' בפולין . הניסיון לבנות שיטת היירארכיה משולבת ב בית"ר-אצ"ל לא בא לכלל ביצוע ראשון אלא לאחר חודשים אחדים , ואף לאחר שהוחל בהפעלתה לא הספיקה להוכיח יעילות מספקת . בינתיים גזרה המיל חמה העולמית את גזרה . משלא נשתפרו היחסים אף לאחר ההתייעצות בפאריס בא פרופס בהצעה מופלגת ביותר , שראש בית"ר ימנה נציבים שייקבעו על ידי אצ"ל , בלבד שתישמר מיס ( 1935 לא במיקרה לא בא שטרן ל'פגישה . ' הוא לא היה מעוניין בשום נימוקים , לא נוחים ולא בלתי נוחים , מבחינת האצ"ל . שטרן ייצג את הסיפאראטיסנז באצ"ל , וביסס הש קפותיו על כפירתו במאמצים מדיניים שיגרתיים . בעניי ! זה לא ייחס חשיבות להבחנה בין ההסתדרות הציונית הישנה לבין החדשה , והעדיף לראות את אצ"ל , שלא כחלק אינ טגראלי , אומנם מחתרתי , של הצ"ח , אלא 'כגרעין של צבא שיחרור לאומי ועצמאי , שמתפקידו לבקש עזרה במילחמתו מכול מיני חוגים חומים יהודיים ובלתי יהודיים . ' אבל אפילו הפרוטאגוניםטים הקיצוניים ביותר של גישה זו לא היו מוכנים בתקופה ההיא לצאת בדברים גלויים בדבר 'אי התלותי בתנועת ז'בוטינסקי , הם היו זקוקים לשם ולאוטו ריטה המוסרית והמדינית של ראש בית"ר ( אם כי רצוי , שיהיה מפקד ראשי להלכה , אבל לא למעשה ) ולעזרת בית"ר והצה"ר . סוף ס 1 ף למרות כל הניסיונות של שליחי האירגון בגולה לא מצאו אף 'בעל ברית' אחד בין ( והסתדרויות הציוניות והיהודיות , הבסיס היחידי בשביל האירגון / אצ '' ל / בגולה היה ונשאר בית"ר וסניפי התנועה הז'בוטינסקאית האחרים . התמיכה החדשה היחידה שמצאו שליחי אצ"ל באה מחוג צר של אינטליגנטים יהודים מתבוללים ... ד"ר הנריק שטראסמאן ורעייתו לילי , איילה . / עובדה היא , ששטרן כינה אותו זמן את ז'בוטינסקי 'הינדנבורג , ' כלומר גיבור מימים שעברו שנעשה סנילי . ( עדות מ , כץ . ( שטרן אכף את הקו שלו על כל שליחי אצ"ל בגולה , והם היו מרובים למדי . הילל קוק קיבל את עיקרי תורתו , שתאמה את רעיונותיו על 'תנועת שיחרור לאומית / וש'הצבא צריך להישאר מחוץ לפוליטיקה . ' קוק היה שליחו הראשון של רזיאל לפולין , ושם מצא לו את עוזריו מקרב הבית"רים שהכיר בעזרת ירמיהו הלפרן . כך החלה פעולתו בתורת המארגן הראשון של אצ"ל בגולה . כשהשתלט שטרן על ניהול מדיניות אצ"ל , נעשה קוק כפוף לו אף בכול הנוגע ליחסים עם הצה"ר ובית"ר . עם שליחי אצ"ל בגולה פעלו שמואל מרלין , ממארגני הצ"ח , ונתן פרידמאן ילין ( מור , [ מאישי בית"ר פולין , שנזדהה כולו עם אצ"ל , אף יוסף כצנלסון , איש בית"ר והצ"ח , נחשב 'חבר' בעיני מפקדי אצ"ל . עי' עדות פרופס ( מ"ז ? , ( עדות קוק ( מי"ז , תב"פ . ( 33 / 14 בקשר לוויכוח בין בית"ר לבין אצ"ל נהג ראש בית"ר לומר למודאגים ( פרופס , כץ , ואחרים ) י 'אל תדאג יותר מדי . זכור , שאצ"ל ככול שהוא חשוב אינו אלא ארעי ומשמש מכשיר "אד הוק" ואילו בית"ר לעולם ועד . ' הילל קוק העיד ( מי , " ז חב"פ ( 33 / 14 שבהתייעצות פאריס נתגלע 'ריב די גלוי' - 'הת נגשות בין המטרות של אצ"ל כגוף לאומי בלתי תלוי , שיש לו זיקה אישית לז'בוטינסקי , ושמסרב לקבל כל מישמעת , או כל אחריות או כל סמכות של הצ"ח או של בית"ר . זו הפעם הראשונה שהדברים הגיעו לידי קונפרונטאציה צלולה וברורה , ואחרי זה נעשה ניסיון והתחילה בפולין פעילות פוליטית של אברהם שטרן , " . שהתחיל בקשרים פוליטיים . הקשרים שבהם עבדתי בפולין באו לי דרך המיפ לגה הריביזיוניסטית , פעלתי בשם אצ"ל , אבל הקשרים נעשו על ידי ז'בוטינסקי עצמו או על ידי אנשיו . שטרן התחיל יחסים עם הממשלה הפולאנית דרך הקונסול הפולאני בירך שלים . ז'בוטינםקי רצה , ששניים ( שטרן , קוק ) יהיו חברי נשיאות הצ"ח ,,, היינו צריכים להיזהר כגוף צבאי ... פחדנו שייתן פקודה , מכיוון שז'בוטינסקי בניגוד לדמות ששוררת ממנו היה סמל של אי צבאיות . הוא כשלעצמו היה אנטיתיסה של איש צבא .,, אף פעם אחת במשך השנים האלה .., לא השתמש בסמכותו כמפקדי הישיר . אומנם אנחנו חששנו , בעיקר בהתחלה , שהוא פשוט יגיד 1 אני מצווה עליכם להיכנס לנשיאות . אולם זה לא קרה , ואנחנו הצלחנו לתמרן . במשך השנים האלה הייתי יושב בלונדון רוב הזמן , ומשתתף כמש קיף בישיבות של ושיאות הצ"ח , אבל רק כמשקיף . ' כאן ובעדויות אחרות מתבלט היחס החיובי והרצון הטוב מצד ז'בוטינסקי והצ '' ח כלפי אצ"ל . פעילותו 'הפוליטית' של שטרן בפולין החלה קודם להתייעצות בפאריס .
|
|