התייעצות רבתי בפאריס (1939.2.1-1.27)

עמוד:904

פין 1 PJ 1 היה מנאמני אצ"ל . בה הועלו הבעיות האיר גוניות : כינון ה'תאים' בפולין ובארצות אחרות , סדר אירגוני בא"י , תוכניות ההעפלה ( ובכללן נרמז דבר ההעפלה המזויינת ) והבטחת הצלחתן . כל התוכניות הגדולות נתונות היו מראש בסכנת כישלון , אם בית"ר ואצ"ל יוסיפו להיאבק ביניהן על ההגמוניה — היתה זו הרגשתם של רוב המתוועדים . משתתפי ההתייעצות בפאריס היו ' זאב ז'בוטינסקי , שלמה יעקבי , אריה אלטמאן , ד " ר ש . קלינגר ( מטעם הצ"ח ) ; מרדכי כץ , אהרן פרופס , אייזיק רמבה , ערי ז'בוטינסקי , ירמיהו הלפרן ( מטעם בית " ר ) ; צ"ה ואקסמאן , יהודה בנארי ( מטעם 'ברית החייל ; ( ' דויד רזיאל , הילל קוק , חיים שלום הלוי , חיים לובינסקי ( מטעם אצ"ל . ( שותפו בהתייעצויות ד"ר הנריק שטראסמאן , גב' לילי שטראסמאן , אליהו גלעזר , אברהם סטאבסקי . מזכיר ה'פגישה : ' יהודה בנארי ודו * הוויכוח גופו , שהתנהל במשך שלושה ימים , היה חריף , ומתח רב עמד בחלל . נציגי אצ"ל התקיפו את בית"ר כאשמה בתנאים החמורים בספינות המעפילים , ובאו פן אקטואלי — בספינה 'קאטינא' שיצאה לדרכה ב . 20 ו — 1939 . ובאי סדרים בלישכות העלייה . נציגי אצ"ל דיברו בלשון אחת , ותבעו לעצמם את מלוא ההכרעה בשאלות העלייה , ללא התחשבות בהצ"ח ובבית" ר . לובינסקי , וביותר הילל קוק , היו קולניים ותוקפניים , ודברי קוק הרגיזו מאוד את ז'בוטינסקי . אף הלוי היה חריף בדבריו ברוח השיטה , שאין להטות את כף אצ"ל לטובת בית"ר : אצ"ל ובית " ר הם שני אחים , ילדיו של אותו אב , אבל מזלו של בן אחד , שאביו היה קרוב אליו , ליטפו כל יום , ואילו הבן השני גדל רחוק מאביו , ולא יכול לקבל את ליטופי האב . ברם אין זכויות הבן שבמרחקים קטנות יותר . הלוי קרא אל ז'בוטינסקי : אתה מעמיד עצמך בצד בית"ר , ואילו אצ"ל מהו ? כלום אין אצ"ל מבצע את מדיניותך ז ז'בוטינסקי החליט להפסיק את הישי בה , שכן לא ראה תועלת להמשיך בדיונים על בסיס תודוכסיה היהודית מעכבת בעד הרעיון הלאומי העברי ומם כנת את המאמץ הקונסטרוקטיבי בארץ ישראל . הצעתו היתה להפריד בין הלאומיות העברית לבין דת נזשה , שהם שני דברים נפרדים . הוא קרא לאירגון פנימי מחודש ולתוכנית שיקום כלכלי בארץ ישראל , לעודד שינוי במדיניות הבריטית , לפתור הבעייה הערבית בארץ ישראל , להקים מדינה הלכות , שהכתר שלה יימסר לנסיך של ארץ מערבית , אנטי קומוניסטית ואנטי טוטאליטאריח . בהסדר הדתי ראה חשיבות מיוחדת , שכן עם הקמת המדינה לא יחושו היהודים סיפירא טיסם או לויאליות כלפי מדינה אחרת מזו שיושבים בה , ואילו לאומיות כפולה היא בגדר בילבול . קיום אזרחים יהודים בני הדת הקאתולית בארץ ישראל יניח ליהודים בעולם להיות אזרחי מדינתם בני דת משה . אם לא כן , הרי תהא לאנטישמיים טענה חמורה , שהיהודים אינם הולכים לארצם , שהם חופשיים ללכת אליה . במדינה העברית ראה מעין בלגיה של חמיזרח הקרוב , וקרא להבטיח עצמאותה מטעם כל המדינות . האיש לא היה מעורב בחברה היהודית , ולא בחברה הציונית , ולא היתה כלל השפעה לליגה שלו . יתר על כן , השקפותיו לא היו ידועות לרובי המשתתפים במועצת אצ"ל . הוא עצמו לא היה בה , וספק אם בכלל ידע , שבארמונו נתקיימה המועצה . לאחר מילחמת העולם השנייה פירסם במונטריאל ובניו יורק חוברות על הקאפיטאליסם ( בשם סימון מ . קליי'ה ) בפרשת הדרכים , וקרא להאחדת העולם למנוע תוהו ובוהו . בהן הציע מטבע אחיד לאירופה ועוד תוכניות פינאנסיות על מיפעלים כלכליים . בהן לא דובר ביהודים ולא במדינת יהודים . ( 1931 ד"ר בנימין פין כתב את עבודת הדוקטור שלו על הנושא 'ירושלים נגד רומי . ' פין נפל כחייל בצבא הצרפתי במילחמת העולם השנייה . ( 1932 ז'בוטינסקי היה מעוניין בדיון רגוע ולבבי בהתייעצות ומשוס כך אף העדיף שפרופס לא ישתתף בה , שמא יהא חריף מדי ויביא לידי מתח שעלול לקלקל את ההסכם חחוייב המציאות . ברם בשעה האחרונה החליט שיבוא , והב ריק על כך לפרופס . פרופס עמד בה על התנגדותו ל'תאים , ' ד"ר לובוצקי הוזמן ל'פגישה / אלא שלא יכול לקבל דרכון מסע . יוסף כצנלסון הספיק להשתתף ב'פגישה . ' בדו"ח סודי של הבולשת הארץ ישראלית נרשם , שבפגישה בפברואר בפאריס השתתפו המנהיגים הריביזיוניסטיים : זאב וערי ז'בוטינסקי , כצנלסון , אלטמאן , רמבה , סטאבסקי , יעקבי , קלינגר , גלעזר , הלפרן , כץ , בנארי , ואף נוסף בדיו שמו של רזיאל . כן נרשמו כמשתתפים באותו דו"ח אישים שלא היו בוועידה , רוזן / בן מנחם , / מפקד בביח"ר , ד"ר הכט , מפקד באצ"ל , בוקשפאן , מנהיג הצה"ר בארץ ישראל , האנס לב , מזכיר כללי של קת"ח בלונדון . עי' על ה'פגישה' שכטמאן , ג , ; 240—238 ניב , ב , . 185—184 n"n סודי לבולשת הבריטית על פגישת ' מנהיגי הצה"ר' בפאריס

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר