|
|
עמוד:903
התייעצות רבתי בפאריס ( 1939 . 1 . 1 -. 1 . 27 ) הוויכוחים הפנימיים בין בית"ר לבין אצ"ל החריפו והלכו , כך משום התארגנות ה'תאים' בפולין , וכך משום מגמת אצ"ל להבטיח לעצמו הגמוניה על מיפעל ההעפלה . הוויכוח האירגוני על ה'תאים' היה המשכו של הוויכוח הישן על מעמדה של בית " ר ארץ ישראל בתוך מערכות הנוער הלאומי , על תפקידי פלוגות הגיוס שלה , ועל שילובם של מפקדי בית"ר בהיירארכיה הכללית באצ"ל . והוויכוח בענייני ההעפלה נתגבר משום מגמת אצ"ל לדחוק את נשיאות הצ"ח מן המיפעל , ומשום התיקשורת הלקויה שבין אצ"ל בארץ ישראל , האחראי להורדת האנשים אל החוף , לבין מרכזי ההעפלה בלונדון ובווארשה ולישכות העלייה שלהם . עוד מלפני הכינוס העולמי השלישי , ובייחוד מלאחריו , תוכננה ההתייעצות , שתביא לכלל תיאום בין בית"ר לבין אצ"ל , שאם לא כן תוכשל המערכה 'הצבאית' ומערכת ההעפלה , ועל כל פנים תוכשל הרחבתן במ מדים הראויים להן לפי הצרכים המדיניים החמורים החדשים . כדי לדון בנושא 'יחסי בית"ר-אצ"ל' קרא ראש בית"ר ומצביא אצ"ל למועצה ' ) פגישה ( ' לפא ריס נציגים של הצ"ח , בית"ר ואצ"ל . אותה 'פגישה' קויימה ( 1939 . 2 . 1-. 1 . 27 ) בארמונו של שמעון מארקוביצ'י קליי'ה , ™ 30 שמזכירו ד"ר בנימין ( 1930 שמעון מארקוביצ'י קליי'ה , ( Marco vici-cieja ) חכל כלן הפעיל , ייסד בתחילת שנת 1938 'ליגה לפיתרון דפיניטיבי של הבטייה היהודית העולמית / שאת מגמתה הסביר בשתי חוברות ( בצרפתית ובאנגלית , דומות בתוכנן . ( החוברות באו כאילו לשמש תורה חדשה במקום 'מדינת היהודים' להרצל , שכמסתבר היתה לו דגם ורקע בשעת כתיבה . שם החוברת הצרפתית היה : 'הבטייה היהודית הטו למית , חומרתה ופיחרונה הדפיניטיבי / ושם החוברת האנגלית היה : 'מוצא מן הקושי הפלשתיני ופיתרון הבגגייה היהודית העולמית . ' בהן סיכם את המצב לאחר עליית היטלר וערב המילתמה העולמית , כש'הציונות נכשלה להשיג את מטרתה / ובהן טען , שהמצב יביא לידי זיהוי היהודים עם הקומוניסט , ושגורל הדימוקראטיה בעולם כרוך בבטייה היהודית , האנ טישמיות החדשה מביאה לידי ניאו פאגאניסם ; הרצל טעה , כשלא נתן דעתו לכך , שאלה שיישארו מחוץ לארץ ישראל יהיו במצב לא נוח , ושהפיתרון הציוני הוא רק לחלק מן העם . הוא קרא לסולידאריות הדתות נגד הניאו פאגאניסס , נגד הקומוניסט ונגד האנטישמיות . ביסוד טיעוניו , שהאור שות חומריות . אם תגידו כי רבים הם צדי העניין שבהם חשובה דעת האצ"ל מכול דעה אחרת - אפשר מאוד שאתמוך בהשקפה זו . בפגישתנו נסדר גם את הצד הזה ; והלא גם בלעדי כך לפני הפגישה , בעצם הרגע הזה , פה לפני אני , נעשית המלאכה בשי תוף ובהסכם תמידי עם בא כוחכם . כיצד אפשר ולמה מותר , אם כן , שבאותו הזמן תיראה לעיני כל התחרות גלויה כזו ז לא רציתי לתת רושם כאילו פוגע אני בערכו של האצ"ל , לכן גם היום לא אתערב עדיין בצורת איסור . הנני מציע לכם להוציא את האיסור ולהודיעני על הנעשה . עליכם לשלוח הוראה קטיגורית לכול הסוכנים שהאורגאן היחידי בגולה המיופה לסדר את העניינים האלה מטעמכם הוא המישרד הבית " רי . אצפה להודעה זאת מפיכם בהקדם האפשרי . נא למהר . כבר אמרתי לאותם ה"גורמים" הבלתי יהודים שאין כאן אלא אי הבנה והיא תתוקן בן רגע . ואני תקווה שלא יוכחשו דברי אלה . - ' ' ... ז'בוטינסקי הציע במיכתבו לקיים בקרוב מועצה משולשת פאריטטית , שתהא מוסמכת להביא להכרעה ולפיתתן את השאלות השנויות במחלוקת . אותה מועצה נתקיימה רק בסוף יאנואר 939 ו . ז'בוטינסקי כתב בו ביום לפרופס והודיע , שיקרא לפגישה של בית"ר ואצ"ל ו'ברית החייל' לכינון הס תדרות אחידה של הנוער . אף הודיעו , שדרש מה מפקדים בארץ ישראל שיפסיקו תעמולתם בתוך בית"ר , וששליחי ההעפלה של אצ"ל ינהלו את כל העניינים באמצעות מחלקת העלייה של שילטון בית"ר . במיכתבו הסביר את עניין 'הפאראדה' / ההעפלה הצבאית / של 10000 עברים חיילים , שיש לרכז את פרטיהם ותצלומיהם : 'לו הירשו פאראדה ממש - נחוצים חיילים ממש , אנשים שסיימו שירות צבאי . יש כאלה , או חייבים להיות , בשורות "ברית החייל , " ככול שישנם בשורות בית"ר . ' ז'בוטינסקי הסביר , שטעה מפקד 'ברית החייל' שסקין בדבריו ו אף אנשי בית"ר יתייצבו למיסדר , ואין התנגדות לכך , שחלק ייקרא בשם 'בית"ר , ' אלא שאת התפקיד לרשום ולארגן הטיל על 'ברית החייל' - זה 'ריזון ד'אטר' שלה . ברם בית"ר לא היתה מוכנה לוותר על זכותה הרא שונית אף בענייני ההרשמה הצבאית להתגייסות ולהעפלה . ( 1929 מ"ז , . 2 / 28 / 2 / 1 N דבר האיחוד ( בית"ר , 'ברית החייל / אצ"ל ) נראה כפיחרון סביר , ומרדכי כץ רצה בו . לדברי פרופס ( במיכתבו ליוניצ'מאן , ( 1958 . 12 , 9 ראה כץ שני קשיים לכך — הגיוס ' ) הסום הישן שלי . יש לבטלו , שהרי לא ייתכן שני סוגי חברים בהסתדרות אחת , ( והפרשי הגיל .
|
|