(ג) מיבנה: מקומו של ה'אוצרון ' ותפקידו

עמוד:862

( ד ) ויכוח מרכזי במרכזו של הוויכוח -בגין - ז'בוטינסקי את אי האפשרות לחכות עוד ליום הגדול שיבוא , ואת החתירה לקראת פעולה צבאית קרובה , גדולה ומכרעת , יצא לבטא מנחם בגין ( קצין נציבות , פולין . ( בגין חש תחושה יתירה , ממגעיו הישירים עם המוני התנועה , את דופק השאיפה שאחזה ברבים , מפקדים ופעילים , לשינוי הקו המעשי ולהפעלת התנו עה כולה כגורם פעיל וקובע במערכה הצבאית בארץ ישראל . המצב ללא הכרעה של ממש בחזית ארץ ישראל שנמשך במשך שנים , מניעת העלייה הליגאלית ההמונית וסכנת ההתנוונות הכרוכה בה , מצד אחד , וההטפה המאכסימאליסטית בהשראתו הגדולה של אב"א אחימאיה והתארגנות התאים של אצ"ל בתוך בית"ר , שהרחיבו פעולותיהם , מצד שני , נצטרפו יחד להתעוררותו של בגין להיות פה להלכי רוח חדשים . בגין נשא את דברו . ראש בית"ר בא עליו בשאלות בתוך דבריו , ואף בא עליו בדברי תשובה . הדברים נשתמרו רק על פי רשימותיהם של מזכירי הכינוס , ובכול זאת ראוי וחשוב להביא מתוכן , כדי לעמוד מהן על מהותו של הוויכוח שהידהד הדים גדולים בקרב התנועה במשך זמן רב . ואלה דבריו של בגין : ' השאלה המעניינת כיום הזה את בית"ר איננה "מה " , אלא "כיצד . " במשך חמש עשרה שנות קיומנו לימדנו את עצמנו ולימדנו אחרים להשיב על השאלה הרא שונה : בית"ר רוצה במדינה עברית גדולה . בית"ר שואפת לפיתתן מלא של הבעייה היהודית , ולא יימצא אדם שיהין להכחיש , שהתפתחות השנים האחרונות אומנם יבלה עוד לאמצנו בשאיפתנו למלכות . דווקא בכוח התפתחות זו צצה השאלה השנייה : כיצד . באילו אמצעים נשיג את מטרת חיינו ז נכון הדבר , שעד עכשיו היתה התעניינותנו , בתור בית"רים , מעטה בשאלה זו , שהרי את התשובה מצאנו בתורת התנועה המדינית . תנועה זו היא בעלת זכויות היסטוריות כבירות . היא יצרה שיטה שלימה של פוליטיקה הרצלאית ... יש צורך - ככה לימדנו בית ספרנו הפוליטי - להשתמש בלחץ המוסרי . הלחץ יהיה ישיר , על סמך שותפות האינטרסים שלנו עם אנגליה , ואמצעי — על ידי המדינות המעוניינות , על ידי חבר הלאומים ובכלל על ידי מצפון-העולם . ואנו , בית"רים , האמנו , בתור צה"רים , שבאמצעים הללו אפשר להשיג את המטרות ... אולם היום נשתנה הכול : בארץ ישראל , ביהדות ובעולם , ואנו חייבים להסיק מסקנות . קודם כל , מצפונו של העולם חדל להגיב . אנו מצטערים על כך , אבל עובדה היא שאי אפשר להכחישה . אנו מתכוונים לא רק למחצית "ההיא" של העולם ; אנו מתכוונים גם למחצית השנייה , שגם שווייץ החופשית אינה נותנת יותר זכות מיקלט לפליטי גרמאניה . שנית , חבר הלאומים / שמרכזו בג'יניבה / אבד ערכו , והמדינות הדימוקראטיות של סקאנדינאביה דורשות את ביטול הסעיף 6 ו של החוזה , שבלעדיו הופך חבר הלאומים למועדון פגישות של מיניסטרים . נשארת רק שותפית האינטרסים עם אנגליה ... אבל מה יוצא לנו מזה , אם אפילו ידיד כמו אורמסבי גור מציע כמאכסימום % 5 שיל ארץ ישראל ... ה"שותף" שולח לתלייה ולבתי הסוהר את מיטב בני עמנו . אבל נגיד נא לעצמנו את האמת , שהוא מוכרח לקחת בחשבון קודם כל את הערבים , ולא אותנו , כי , אנא מכם , השוו שני מחנות ושני סוגי מילחמה - מילחמת יהודים ומילחמת ערבים . הערבים רוצים למשול . יש להם אמביציה לאומית , אבל אין זאת שאלת חיים בשבילם , והתבוננו כיצד הם נלחמים . ועל מצב היהודים אומרים י ישנה טראגדיה של מיליונים רעבים ללחם ונרדפים על צוואר . ועכשיו מציעים חלוקה . הערבים מקבלים — % 95 אינם מסכימים ונלחמים בדם . לנו מציעים , % 5 וכיצד אנו נלחמים י חלק מאתנו לגמרי מסכים לכך . ואף החלק השני שאינו מסכים , כיצד הוא לוחם ז ברור הדבר , שאם קיימת דיספרופורציה כזאת של כוח וכבוד בין היהודים והערבים , מוכרחת אנגליה להתחשב עם דרישותיהם שלהם ולא שלנו ... הציונות היא אידיאל נצחי , אבל הגשמתה תידחה לעשרות שנים , אם נמשיך ללכת בדרך זו . די לנו לוותר . אנו רוצים להילחם , למות או לנצח ... במנהלים , ונמנעים חיכוכים . 'אולי אפשר יהיה להשאיר את הערכים הספציפיים של כל איגוד , אולם כולם ינוהלו על ידי מוסד בית"רי מרכזי ... הגיע הזמן לבטל את הצה"ר . הדור הבית"רי הבוגר רוצה להישאר במיסגרת בית"ר . ה '' אוצרון" צריך להיות היסוד לפיתוחו של רעיון השירות ולקיומו . שאלת הגיוס אינה שאלה בית"רית בלבד , אלא של כל הנוער הלאומי ' . בסיגנון דומה דיבר ערי ז ' ב ו ט י נ ס ק י , שפיקפק אם ניסיון החייאת הצה"ר על ידי בית"ר יעלה : 'יש לבטל את הצה"ר . להיכנס לבית"ר או להישאר במיסגרת ההסתדרות הציונית החדשה ' .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר