על ההכשרה ההגנתית והימית ועל הביטחון - דיליון והלפרן

עמוד:855

על חינוך , תרבות , מסורת , והבית"רייה —רמבה את הצד השני של בעיית החינוך הבית"רי העלה אייזיק רמבה בהרצאתו על תרבותנו הלאומית : ' בכינוס העולמי השני התלוננו מכול עבר , שחסר בבית"ר החינוך התרבותי , ושחינוך המגן תפס את כל שטח תנועתנו . היום ... אנו שומעים טענה אחרת , כאילו נשתלטה התרבות על שאר ההכשרות ודחקה את רגלי החינוך הצבאי . ... רמבה העיד על עצמו , והוא ראש המחלקה לתרבות , ביקר ארצות הרבה ועבד בסימינארים הרבה , שלא מינה ולא מיקצתה : 'עוד רבה הדרך , עוד הרבה יש לפעול בתחום החינוך . לא נכון לומר , שרבה מדי היתה העבודה התרבותית . לעומת זאת עלינו להודות ולהתוודות , שהפעולה ב תחום החינוך הצבאי היתה מועטת מדי . ' ודומה , שנוסח דברים זה היה בו כדי להניח דעתם של הרבים בכינוס . רמבה אף ביקש לשלול את הדעה , שתרבות וגבורה הן תרתי דסתרי : ' איני יודע מניין המחשבה , שאדם בעל תרבות אינו מסוגל לחולל גדולות ולעשות מעשי תעוזה בשעות הטראגיות העוברות כיום על עם ישראל . מניין יסודה של הדעה , שמכיוון שהאדם בעל תרבות הינהו — יחסר לו אומץ הלב להגיב באופן פיסי על מעשי טירור . תולדות העמים מלמדות אותנו את ההיפך דווקא : אנשי הרוח חוללו גדולות ונצורות בימי מיל תליית בן יוסף נאסרו יחד עם הבית"רים רבים מאנשי השמאל , למרות פקודה מפורשת של הסוכנות שלא להשבית את העבודה . ' ומכאן דעתו האופטימית : ' בפעולתו של היישוב העברי בארץ ישראל תלוי גורלנו בחזיתנו הראשית ... הפיתרון היחיד צריך להינתן לא בגלות , אלא בארץ ישראל . על כן כדאי וצריך להזניח את הכול , חוץ מדבר אחד : העזרה לחזית הארץ ישראלית . לבסוף יש להגיד : טועים החושבים , שהיישוב היהודי בארץ ישראל קטן ערך הוא . בהיותי עכשיו בארץ נוכחתי , שקם דור חדש , שבחלומות הגלות לא ראינו אותו . צעיר וצעירה בארץ מוכנים לכול מעשה גבורה בעד המולדת . רוחו של יוסף תרומפלדור חייה לא בבן יוסף יחיד , אלא באלפים מאחיו . אלה היושבים בעכו ביקשוני למסור לראש בית"ר , שהם מוכנים לסבול כל זמן שיידרש מהם ... האמונה הגדולה הלוהטת בלבנו , וההכנה להקריב הכול על מיזבח ביניין המדינה העברית בהכרח שייתנו את הפיתרון לשאלת הביטחון העברית . כל לוחם שתי אפשרויות לפניו : לנצח או לנחול מפלה . אנו מאמינים בניצחון המלא , אולם אם ניפול , כדאי לנו להיקבר בשדה הקרב ביהודה , בשומרון ובגליל , ולא לגווע ברעב ובעינויים ובשינאה במתנות ההסגר והגי טו . ' לפי קו זה דרש הלפרן את ייסודה של המחלקה לביטחון העברי , שהרי כבר לא די בסתם הכשרה הגנתית ובמחלקה להכשרה כזו . לפי קו זה סיכם ו ' החינוך האידיאולוגי שקיבלה בית"ר הביא לעם ישראל תועלת ענקית . אבל לא די לנו באידיאליסטים . אנו זקוקים לחומר אנושי , שיהא מוכן לפעולה ... היום אין לבית"ר מטרה אחרת , אלא צבאית . בית"ר אינה תרבות , ולא שפה עברית ; כיום היא רק בית ספר צבאי או צבא . את ההכשרה התרבותית צריך להגביל לספר לימוד קטן מאוד , שיכיל רק את המינימום התרבותי הדרוש לחיילים . עיקר העיקרים כיום הזה הוא הכנת צבא ישראל . ' במלים אלו נתן ביטוי חדמשמעי לתחושת הסכנה לביטחון העם העברי בעולם , תחושה שבה היה שותף לרבים אחרים , ובראשם ראש בית"ר , ודומה הדבר , שברוצים או שלא בחצים התנהלה התנועה כולה לפי הקו שהתווה , אלא שמ'כוח עליון' נטרפו התוכניות להתארגנות הכוח העברי . בהרצאה נפרדת פירט ירמיהו הלפרן את ההישגים ואת הכישלונות בתחום הפעולה הימית , בתחום החינוך וההכשרה , ובתחום ההעסקה של בוגרי ההכשרה הימית ומוסדותיה . שוב הדגיש את חשיבותו של הענף הימי למשק הלאומי העברי , והזכיר את תוכניתו להקים חברת ספנות עברית גדולה . את תפקידה של בית"ר הגדיר : 'לא להכין אנשי מקצוע ימיים , אלא את החלוץ הימי שיוכל לעמוד בהתחרות הקשה שתפרוץ בתחום כיבוש הים העברי , ושיהיה מוכן להביא את הקורבנות הדרושים למיפעל הלאומי הימי . המתגייסים לפלוגות הימיות שלנו צריכים לדעת מ ראש , שאין הם באים לעשות קאריירה ימית פרטית , אלא להכשיר את עצמם לתפקידי החזית הימית . ' אחר גמר הפעולה הלימודית באיטאליה , התכוון הלפרן לנהל משא ומתן עם ממשלות צרפת ואנגליה בקשר להכשרה ימית בארץ ישראל דווקא , שבה יש לרכז ככול האפשר את כל הפעולות הימיות של התנועה . מרצון להרחיב את המיסגרת היה מוכן לקבל לבתי הספר של בית"ר אף צעירים שלא נמנים עם חבריה . עם זאת הציע , שיש לקבל לבתי הספר הימיים רק תלמידים לאחר ניסיון של שנה בים , ניסיון שעשאם למלחים טובים .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר