על ההכשרה ההגנתית והימית ועל הביטחון - דיליון והלפרן

עמוד:854

מנצח החזק ... דבר אחד הוא מחוץ לוויכוח - ברגע שאדם , ובייחוד לאום , עומד לפני הברירה "להתקיים או לחדול , " עליו לאחוז בכול הצעדים הכשרים והבלתי כשרים כדי להציל את נפשו . לאלה אשר אין להם מה להפסיד - הכול כדאי , הכול ריווח . ' את עמדתם של אנשי הסוכנות ומצדדיה ראה כתכסיס על דרך הסבלנות , ההבלגה , השתדלנות בפני השליטים , כדי להקל במידת האפשר את גורלם של בני העם בארצות השונות ולהציל מההרס מה שאפשר להציל . להשקפה יהודית זו יש השלכה על מדיניות הסוכנות בארץ ישראל כלפי האנגלים וכלפי הערבים — שתדלנות , הבלגה , הסכם של 'העברה' עם גרמאניה ההיטלרית , 'ברית שלום , ' ויתורים , וכלפי פנים — מילחמה אקטיבית נגד כל גוש עברי לאומי , שאינו רוצה להרכין את ראשו . בתנאים החדשים שוב לא יועילו הרבה - כפי שצריך להבין - התכסיסים של ההכשרה ההגנתית , על בסיס של פארטיזאניות , שאותם ביקש ללמד את הנוער בגולה . התנאים החדשים חייבו כבר את הכנת הקמתו של צבא ישראל . כתלמיד לרבו ראש בית"ר ניסח הלפרן את דעתם של הציונים הלאומיים , מתוך ראייה בהירה של הסכ נות הצפויות לעם : 'לעם ישראל אין עוד מקום בגלות ... האוייב האנטישמי , ההולך וכובש ארץ אחרי ארץ , שונה טיבעו מן הכוח האנטישמי בעבר . בפעם הראשונה בתולדות ימי ישראל עומד לפנינו אוייב , בעל תוכנית אסטראטגית בין לאומית , שמטרתה ל השמיד את העברי במובן הכלכלי והגשמי . הארצות , שלא נדבקו עדיין במגיפה האנטישמית בכול תוקפה , נשטפות במבול ההגירה היהודית ... כל שלא שכח את הסכנה הגדולה , שנשקפה לרוסיה הסובייטית מהמוני בני בלי ביית ' ) ביזפריזיורניה , ( ' שכול צבא וכול מישטרה לא יכלו לעצור בעדם , יבין מה נורא יהיה כוחם של מיליונים אנשי תרבות , שיוכרחו ברעב ובעינויים להילחם בכול הדרכים לקיומם . הכוח המפוצץ של עם שלם שייהפך ל"בן בלי ביית , " חזק הוא מכול צבא ומכול מישטרה , ובכוח זה חייבות להתחשב כבר עכשיו כל מדינות אירופה . לפיכך , כשהננו באים לדבר עם ידידינו ומתנגדינו , הננו באים לא כשתדלנים ופושטי יד , אלא כמציעים את שירותנו בתורת מצילים . השאלה היהודית כיום איננה כבר שאלה פנימית , אלא שאלה בין לאומית חריפה ובוערת . ' ניסוח דברים זה נתבסס על האמונה , שאפילו הסכנה איומה והשמד והחורבן צפויים , עדיין מספקת השעה להתארגנות ולהתבוננות : 'תוכנית ההצלה שלנו כוללת שני סעיפים עקרוניים 1 איבאקואציה - פינוי מארצות הגלות ; מדינה עברית בארץ ישראל ... איבאקואציה - פירושו של המושג עזיבתו של מקום זר , או הגירה בלחץ המתנגד ממקום היישוב הקבוע ... דרך אחרת איין . עלינו לעזוב את העמדות שבנינו בכבוד ובכישרון , בעמל ובמילחמת חיים קשה וממושכת . עמדות אלו בנינו כאזרחים לויאליים ונאמנים בכול מדינה . ביחד עם עמדות אלו נצטרך להשאיר אלפי גופות של צעירי ישראל קדושים , שלחמו כחיילים בצבאות של כל מדינות העולם ... ארץ ישראל היא לא רק החזית הראשית שלנו , אלא פתח התקווה האחרון . שאר החזיתות בגלות הן ממדריגה שנייה . לפיכך יש לרכז את כל כוחות האומה בחזית הראשית שלנו בארץ ישראל . מחזית זו תלוי גורלן של שאר החזיתות בגולה . אולם , אם ארץ ישראל היא בשביל העם העברי חזית ממדריגה ראשונה , הרי לממשלת ברי טאניה ... אין היא אלא חזית ממדריגה שלישית ... רק ברגע שההתקוממות הערבית בארץ ישראל תיגע ב אינטרסים של החזית הראשית של בריטאניה באי חפה , ותעמיד בסכנה את מצבה שם , יוכרחו האנגלים לאחוז באמצעים ראדיקאליים גם בחזית הארץ יש ראלית . ' ... מבסיס זה יצא הלפרן להעריך את הגורמים המופיעים על בימת החזית הארץ ישראלית 1 הערבים , הבריטים , אבל לא היהודים . 'ההבלגה של שנתיים הוכיחה , שהיישוב היהודי הינהו עדר של כבשים . כזה היה המצב עד שנשברה ההבלגה . ' משנשברה ובאה ההת קפה הנגדית של היהודים עלה הגורם השלישי על הזירה . 'בן יוסף הציג לפני הממשלה הארץ ישראלית את הצורה האמיתית שבה תיפגש אנגליה , אם תרצה לדכא את היישוב במילחמתו על זכויותיו האלמנ טאריות — לחיות ולהגן על חייו מפני רוצחים . ' שבירת ההבלגה מצד היהודים יש בה גם צד חיובי מבחינתה של בריטאניה הגדולה , שהרי החנקת ההתקוממות הערבית בארץ ישראל תרים את היוקרה הבריטית באיזור ובעולם . שיבעת אלפים ה'נוטרים' משורות הנוער העברי , שזכויותיהם מוגבלות , לא יוכלו ' להביא כל שינוי , חוץ מסיפוק מוסרי ליישוב היהודי המרוגז . ' עם שבירת ההבלגה נעשו מנהיגי הסוכנות היהודית והסתדרות העובדים 'הכללית' לאנשי חמישי טרה הפנימית של ממשלת המאנדאט , אלא שאין עוד בכוחם לחפות על התסיסה נגד ההבלגה . 'אחרי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר