|
|
עמוד:852
שלנו . בכינוס דאנציג דרשו שנתיים של גיוס . משמעו : עליך לשכוח את הקאריירה הפרטית שלך . אתה חייב לשרת ולשתוק , בלי לשאול ובלי לדון . לשכוח הכול ולהיות חייל . ייתכן שלא בכול מאת האחוזים מילאו הבית"רים העולים את התביעה הזאת , אבל במידה מרובה קיימוה . בימי ה '' פרוספיריטי '' קיימו הם את מיצוות הדלות . בתופעה זו כחך רעיון הנזירות , שערכו יהא ענקי בהגשמת הציונות הגדולה ... יש אשר ישאלו , אם אין נובע מבית"ר יחס חברתי ומדיני לעולם ולחברה . תחילה הטפנו למוניסם והס ברנו את משמעו , שאת כל שאר הבעיות משאירים אנו לפיתרונן עד לאחר תקומת המדינה העברית . רבים שרויים בספק , אם גם עכשיו זו התפיסה הנכונה . קבוצת מנהיגים קלי דעת חשבה , כי הנה עוד מעט תקום מדינת כיס עברית . שטות זו התפוררה . אולם מאמין אני , שאם לא אזכה אנוכי , הרי תלמידי יזכו להיות נוכחים בתקומתה של מדינת היהודים . האם לא יהיה לבית '' ר מה להגיד באותה שעה ו אולי נובעת מבית"ר השקפה מקורית מיוחדת ל - העולם מפולג כיום לשני מחנות דתיים . מי משניהם צודק / אולי שניהם אינם צודקים , והאמת נמצאת אצלנו , היהודים ? אולי מונחת האמת במסורת העברית ! אני מאמין , שקיימת השקפה בית '' רית ועלינו , כאן בכינוס , לחפשה . השקפתן של הדתות הקיימות כיום מתוארת בצורה עליונה ב"האחים קאראמאזוב" לדוסטוייבסקי . המשורר מתאר לנו את האיש ששפך דם נקי למכביר , את טורקבימאדו בדמות אנושית . האינקביזיטור טור קבימאדו קורא לאלוהיו ומודיע לו , שמחר הוא עצמו עולה על המוקד , משום שנתגלה לבני האדם ואמר להם , למאות ההדיוטות , כי כל אחד מהם קרוב לא לוהים . החירות היא אסונם של בני האדם . הם זקוקים לקסרקטין עשיר ושמן . הם אינם מבינים את אושרם , ויש להכריחם אליו . זוהי השקפתם של הפאשיסם והקומ פאשיסם , שמבחינה פילוסופית אין כל הבדל ביניהם . גישה הפוכה מזו היא גישתה של המסורת היהודית . אלוהים יצר את האדם — בעל חיים קטן המהלך על שתיים , ואמר לו , שלנצח ילבש את מלבושו '' בצלמנו כדמותנו . " כל אדם הוא מלך . לעתים קרובות הסברתי את מובנו של חלום יעקב על הסולם , שבני אדם מטפסים ועולים בו עד השמיים כדי להתחרות באלוהים . לפי השקפת העולם היהודית אין המדינה אדונו של היחיד , אלא משרת שלו . זו השקפה פאן אריסטוקראטית . לא רק העובד צריך לאכול , אלא זכות היא לכול המתהלך רעב . העולם זקוק לשיפורים באמצעות מה פיכות תקופתיות תמידיות . מזמן לזמן מתחוללת הסערה , ההופכת את הכול , ואז מתחילה ההתחרות הטיבעית מחדש . הכינוס חייב למצוא את השקפת העולם הבית " רית , שתהא בנויה על יסודותיה של המסורת היהודית ... מבחינה חומרית יוכלו אחרים להראות יותר תוצאות מאתנו . וניקח לדוגמא את ההכשרה ההגנתית : הכול יודעים , שאנו יצרנו את הרעיון הזה , אולם משהדבר מגיע לידי מעשה עולה השאלה של עושר וכסף . ואולי עשו האחרים גם בשטח זה יותר משעשינו אנו . אנו שולחים אנשים לחזית קשה . אולם אנו משאירים אותם במצב הידוע לכולנו . יש להצטער שבתחום החלוציות הפשוטה ביותר פיגרנו מאוד , ויש לנו מה ללמוד ממתנגדינו האומרים : '' אנו מגשימים ובונים , ואתם מהלכים ערומים ויחפים . '' הם אומרים , שהם בנו את הכול , ואנו לא עשינו מאומה . אולם חשוב מה תגיד ההיסטוריה , ואיזה תפקיד יש בהיסטוריה לתהליך ששמו מרד . מי מה את איטאליה , האם עשרת אלפים המורים , שהטיפו את הרעיון הלאומי , או מאות אלפים הפועלים שסללו כבישים ועבדו בבתי החרושת / ומי בונה את ארץ ישראל ז — האם רק אלה שקיבלו כסף ויעבדו ן או אלה שהחדירו , כבהלמות פטישים , את מהותו של כל המיפעל במוחותיהם של היהודים ושהטיפו שנים רבות למדינה היהודית ן חושבני , שבהקמתה של מדינה יש תפקיד ידוע לאותו הפטיש , ששמו דם המרד . באמצע ארץ ישראל יש כיברת אדמה , שאין בית '' רי אחד נמצא שם . בעתיד ישאלו : מי בנה את העמק ן ומנשמותיהם של הצעירים נשמע קול דממה דקה , האומר , שהם יבינו את האמת ... לא נכון הדבר , שרק הם בנו את העמק . גם אנו בנינו אותו , בהיותנו בגולה , בארץ ישראל עמ הרובה ביד , בכלא עכו ובעלותנו לגרדום . רבים אומרים , שלעם היהודי אין מצפון , ושהוא לא יבין אותנו לעולם . אילו כך היה הדבר , היה העם היהודי אבוד . אולם אין הדבר כך . אפילו בקבוצות מתחילים להבין אותנו . תהליך איטי זה ייגמר בניצחוננו בלבבותיהם . "נומה , עמק , מרחב התפארת , יתנשא גם עליך דגלי , כי אנחנו שדיך נטענו - בגלות , מעכו , על גרדום . '' קיימת נטייה טיבעית להגביל את תפקידנו רק בשטח המהפכני . אני מזהירכם מפני כך . מהפיכה היא אחד
|
|