|
|
עמוד:848
בצל סיוטי מילחמות - מילחמת עולם ומילחמת אחים הכינוס העולמי השלישי נתכנס בימים של דאגה גדולה בישראל ושל כאב גדול במחנה הציוני . בקייץ 1938 נעשה גלוי , שתיאבונו של היטלר לא ירפה מקורבנות חדשים , אחר שכבר עיכל כראוי את אוסטריה . אותו זמן נקראו גייסות באירופה המרכזית לדגל , ובמיסתרים נעשו הכנות של ערב מילחמה . הטרף העומד בתור היה מדינת צ'יכוסלובאקיה , ולא זו בלבד . הסבך הבין-לאומי המסתבך וגובר היה בו כדי למוטט עוד חלק גדול מן האוכלוסייה היהודית באירופה , אם לא גרוע מזה . ז'בוטינסקי ציפה בלבו , שהצרה הגדולה לא תבוא , ברם האימה לא פסקה והוסיפה לאכול בלבו שנחלש . כאב גדול אחר כאב ז'בוטינסקי עם התגלותם של סימנים מובהקים , שאומנם קיימת סכנה קרובה ביותר למילחמת אחים ביישוב ובעם . סכנה זו העידו עליה יותר מסימנים , אף עדים נאמנים אנשי-סמכות שבאו בדברי איום . התפתחות איומה זו ביקש ז'בוטינסקי למנוע מייד ובתוקף , ולפיכך הביא את דבר סכנתה למסיבת עיתונאים בווארשה ( 1938 . 8 . 16 ) והזהיר את העם מפני 'ליל בארתולומיי ' . בסערה שהסעיר ז'בוטינסקי את הרחוב היהודי הושגה התוצאה החיובית : סכנת מילחמת האחים פגה , לפחות לתקופת זמן . את מקומה תפסה הגברתה של תעמולת השינאה כלפי ז'בוטינסקי ומחנהו י . ז'בוטינסקי התאמץ ל הסתיר את כאבו ואת חששו מן המצב בעולם ובעם , ואף החניק בלבו את דאגתו מקוצר הרוח במחנהו שלו , המחנה שחתר לקראת עובדות מכריעות ודחו פות . 1862 את דברו לעם אמר בגלוי ובמפורש , הן בנושא הסכנה מבפנים , והן בנושא הסכנה מחוץ . במשאו ביום תיש עה באב תרצ '' ח בווארשה אמר דברי נבואה מרים ומעוררים כאחד : ( 1858 'מצודה ' , יאנואר ( 1859 . 1938 כץ הירהר בשינוי השם 'אוצרון / ש'כאילו אומר רסיגנאציה . ' עי' מאמרו ב'מצודה / מאי . 1937 ( 1860 טל הקושי בהדרכת ה'אוצרון' עמד רמבה ' ) אונזער וועלט / , ( 1938 . 9 . 9 שהסביר י אין הקשישים מסוגלים להיות נתונים למרותם של מפקדים צעירים . הוא הצביע על עקב אכילס ו אין להם מה לעשות בגלות . על כך עמדו רבים בבית '' ר , ופסקו על הרוב ו אעפי '' כ ה ' אוצרון' שלנו ( עי' ליניבסקי / ניב , / 'הירדן / . ( 1938 . 12 . 23 ברס עד להסכם טס אצ"ל בנוגע לתקנון העבודה בבית '' ר ( יוני ( 1939 לא היתה נכונות לוותר על ה'אוצרון' לטובת הצהיר או לטובת 'ברית החייל / אלא רק לגבי יחידים מן השורה . אף ההסכם הנ'ל נשאר עדיין בגדר הלכה סתם . ( 1861 עי' יומוני וארשה . ב'היינט' נפתחה הסתטרות שכנגד , ונני ש ב . י . / יאושזאהן / ( 1938 . 8 . 18 ) נ קליינבויס / סנה / טל הסכמו עם שכטמאן ;( 1938 . 8 . 19 ) גרינבוים — מיכתב גלוי להארטגלאס , שז'בוטינסקי מעוניין ב'פרזידנטורה ' ורק במידה זו מתעניין בטובת הציונות , ושס חזר אל מאמצו הישן להציל 'נשמות תועות' — 'לשחרר מהסוף השטני והמ אוס אלפי נשמות יהודיות' / הארטגלאס — ( 1938 . 8 . 28 ) אין הריביזיוניסטים צריכים לדבר על הלשנות , פוךוייןל טען בפולין , שגרינבויס הוא קומוניסט , וכיו'ב . עי' 'אונזטר וועלט' . 1938 . 8 . 19 ( 1862 אפשר שכירסם בו החשש למצב בריאותו הרופסת , וודאי כירםם בו החרון על מצב העניינים במדיניות הלאומית ובהתארגנות הלאומית . ' אוצוון' ידוע ומוכר היה הקושי בעבודת ה'אוצרוף בבית"ר , שאינה ניתנת לקביעות ולהתמדה , שאינה קלה להתאמה הן מבחינת חברי ה'אוצרון' גופו והן מבחינת היחס שביניהם לבין הקן בכללו , ובייחוד ביניהם לבין בית '' ר הצעירה . קושי זה היה בגדר קושי אובייקטיבי . מאז ייסודה של הצ '' ח נעשתה שאלת ה'או צרוף מן השאלות האירגוניות הקשות של בית '' ר , כמסופר לעיל , ולא נמצאו לה פיתרונות נאותים . בנושא זה דן מרדכי כץ בהזדמנויות אחדות קודם לכינוס העולמי השלישי . בו ראה את 'השאלה הבו - ערת ביותר בבית '' ר בגולה משך שתי השנים האחרונות' . 1858 את הקושי הפנימי ראה בכך , שכול הכמיהות הגדולות והתעוזה ו'ההוד הנסתר' מתקפלים ב'אוצרוף בתפקידים 'משעממים ' , ואת הקושי החיצוני בכך , שאין הצה '' ר עשויה לסבול גוש בוגרים ביחידי מאורגן . כץ ראה חשיבות בהמשך קיומו של 'אוצרון' בית '' ר כעילית , כגוש עצמאי ובעל תפקידים ממשיים : עיצוב האידיאולוגיה , מכשיר ביצוע בעניינים מעשיים , כגון צורכי הביטחון והפלוגות בארץ ישראל , ומילוי חובות מיוחדות לפי פקודות מיוחדות . 1859 לנושא זה חזרו רבים עד לכינוס , בזמנו ולאחריו . 1800 בהירות בעניין היחס לריקודים סאלוניים ובילויים סתם , עישון , יי '' ש , ובעניין היחס להכשרה מיקצועית ( באין פלוגות הכשרה בגלות ;( נ . זפרן תבע לבטל את ההסכם הג'נטלמני עם הצהיר , ולהקים מטובי בית '' ר מיפלגה חדשה להביא לידי כיבוש השילטון בארץ ישראל .
|
|