געגועים לגבורה צבאית

עמוד:840

התקיים הקורס הבלתי רשמי הראשון של אצ"ל בפולין בפיקודו של אברהם אמפר . קורס זה נמשך שיבעה ימים ( במועדון קן בית"ר , ( והשתתפו בו חברי ה'תאים' מן הסביבה . 1838 בשנת 1937 כבר הוקמו 'תאים' באחדים מקנני בית"ר בפולין . בקן באראנוביץ' הוקמו 'באורח עצמאי , ללא הוראה מגבוה , תאים חשאיים להגשמת החזון : מיל חמה לשיחרור ארץ ישראל בשביל עם ישראל , ' וההסבר : 'אנחנו למטה הרגשנו אי סיפוק , חוסר סבלנות , האדמה בעדה מתחת לרגלינו . בארץ ישראל למעלה משנה נשפך דם יהודים מידי ערבים , וכן גם פרעות בארץ ישראל — והבלגה . בבית"ר אנו לומדים את התורה של מדינה וצבאיות , אך את המעש אין אנו רואים . נמאס . 1839 ' ... מופלגת עדות זו , ואין בה סיוע להסבר שאלתו של בעל העדות , שהניחה להיסטור יונים , וזו שאלתו : מדוע 'לא הפכה בית"ר עצמה לאירגון לוחם . משום מה קמו מתוכה תאים נפרדים וחשאיים ' . ? גורם של מתח וקוצר רוח ודאי היה אביהם מולידם של ה'תאים' בבית"ר , אלא שבשום פנים לא היה באותם 'תאים' כדי להוות 'אירגון לוחם , ' ועל כל פנים לא יותר משהיתה בית"ר 'אירגון לוחם . ' יציאתם של ה'תאים' בפולין אל מרחבה של בית"ר בפולין כולה היתה מלאחר הקורס המרכזי למדריכי בית"ר בלותי בקייץ . 1937 שם נתרכזו כמה וכמה מן הפעילים ב'תאים' והם שימשו בתפקידים המר כזיים : אברהם אמפר , שהיה סגנו של פרופס בפיקוד , וכן חיים קוזלובסקי ( מקן וילנה ) עוזרו . משם יצא אמפר כראש המיפקדה של ה'תאים' בכול פולין . 1840 מלאחר קורס זה חזרו רבים כשליחיה של היחמה להקים 'תאים' בקנניהם ובסביבותיהם . חוסר התוכניתיות בעבודת ה'אוצתף של בית"ר שימ שה רקע נוח להתפתחותם של 'תאים , ' שכאילו נתנו תוכן של ממש לצמאי פעולה בלוויית תוספת גדולה של כבוד עצמי מכוחה של הגבורה — שהיא נחלתם של מעטים ומצויינים — הגבורה להיות במחתרת — ענף למחתרת העיקרית בחזית ארץ ישראל . עם זה לא היו מגיעים ה'תאים' לכלל התפתחות יתירה , אלמלא העידוד המתמיד והמתוכנן שזכו לו מצד אחד ממפקדי אצ"ל בארץ ישראל , שיצא לגולה כשליחו לצרכים של תעמולה וקשרים , אבל לבו נתון מעיקרו לניהול מדיניות עצמית ולכינון מכשירי פעולה עצמאיים , הוא אברהם שטרן , המכונה יאיר . שטרן נהנה מתמיכתו המליאה והאקטיבית של נתן פרידמאן ילין , ששימש לו מקשר ומגשר אל בית"ר . אברהם שטרן , כאיש אצ"ל , נתקבל בפולין כנאמנה של התנועה כולה , וזכה בכול מקום ובכול המובנים לעזרתה של בית"ר . מאז דבק בלבו יחס של זילזול בהצ"ח , שהיא פוליטית מדי , ובז'בוטינסקי מצביא אצ"ל החוסך פקודתו , ובבית"ר ראה רק מיסגרת של אגירה לשאוב מתוכה חיילים לאצ '' ל ומסווה ליגאלי למחתרת . שטרן אף לא ניסה להגיע אל נוער יהודי שמחוצה לבית"ר , וכול פעולתו ריכז בתוך חבריה , בהסתר ממפקדיהם ומנציבותם , וללא מאנ דאט ברור ממיפקדת אצ"ל . יתירה מזו , קרוב לוודאי שהעמיד אותה מיפקדה בארץ ישראל לפני 'עובדות עשויות' - אם ביתמתו הישירה ואם בעידודו המלא , כך ביחס ל'תאים' וכך ביחס לתוכניות אחרות . 18 « ( 1858 על האתחלה בלוצק עי' י . פארשטיי , 'ספר לוצק - , 200—199 ' , עדות י . תבין , ומאמרו בקובץ לזכר א , אמפר , ' האיש שקיים את הנדר . 151—147 ' , על ההתחלות בווהלין , עי"ש דברי אהרן חייכמאן ואנשל שפילמאן , 51—48 ו 60 ואי . ( 1839 יעקב בנאי , 'חיילים אלמונים , ספר מיבצעי לח"י 16 ' , ( השפעת אורי צבי גרינברג — השפעה רוחנית — היתה גדולה בבית"ר וקבעה בה : רוב חברי ה'תאים' היו בבית"ר , אלא שהיו 'גם מקרב נוער אחר . ( ' ברם אם היו כאלה 'מקרב נוער אחר' ודאי מעטים מאוד היו , ודומה שהיו מן הבית"רים הלא פטילים . ( 1840 עדותו של בנאי ( שם , : ( 18—17 'החלטתי לצאת לקורס , כדי לגשש בחוגי טובי הנוער היהודי בפולין , האין בהם הרגשה זאת שנתעוררה בנו ? היש אפשרות להרחיב את רשת התאים ? ומה טוב היה להיווכח , שמה שהתרחש בבאראנוביץ' לא היה אלא ביטוי לגישות ומחשבות שרחשו לחשו מתחת לפני האדמה בבית"ר כולה , בלבבות רבים וכן טובים . וכמוני כן נמצאו גם אחרים , אשר באו לקורס זה של בית '' ר כדי לחרוג ממנה או כדי להעמיק בתוכה . ' שנו פגש את אמפר , רמעתה אין לנו עוד חיים פרטיים . אנו מגוייסים . עלינו לנטוש את הכול ולתיכון לעלות לארץ ישראל במטרה ברורה : להילחם שם נגד השילטון הבריטי הזר .,. כל אחד מאתנו יקים את התאים בעירו ובסביבה . כל תא מורכב מחמישה חברים , ראשי תאים מהווים תא נפרד . יש אחראי לעיר . אין חברי תא אחד מכירים , ואינם יודעים דבר על חברי התאים האחרים . ערים מאוגדות לאיזור ואזורים למחוזות . בראש עומדת המיפקדה . מקום מושבה בלודמיר ( ולודדימיד וולינסק , ( בראש המיפקדה — אברהם אמפר . ' עי' ניב , ב , . 169—168 על ביה"ס בלודז' עי' לעיל , הערה . 1747 ( 1841 אברהם אמפר 'עמד בקשרים הדוקים עם יאיר ( אברהם שטרן ) והושפע ממנו עמוקות . ' לפי הוראותיו של אמפר הביעו אנשי ה'תאים' דברי התנגדות לנציב פרופס אישית ולנציבות בכלל . בכינוס גלילי בקובל טען שפילמאן , שאציל

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר